ענן: תמצות המגמות ומצב השוק בישראל

לאחרונה אנחנו מקבלים שאלות רבות מארגונים מוסדיים על הענן הציבורי. נראה שאחוז הפעילות בענן הציבורי יגבר באופן מהותי בשנים הקרובות. הסיבות לכך (חשיבות בסדר יורד):

  1. Cloud First/ Cloud Only: ככל שעובר הזמן ישנה יותר ויותר פונקציונליות עסקית מתקדמת אשר קיימת אך ורק בענן. (כמעט) כל האפליקציות החדשניות העסקיות המפותחות כעת נמצאות בענן. לגבי אותם פתרונות להם קיימים גם גרסאות ענן וגם גרסאות on premise, על פי תמונת המצב שנמצאת בידינו כעת, החברות מפתחות ומקדמות את גרסאות הענן יותר ויותר לעומת גרסאות ה- on premise אשר "קופאות על שמריהם" ובמקרים הפחות טובים מפסיקות להיתמך. משמעות ניתוח זה היא שארגון אשר ירצה להמשיך ולהשתמש בפונקציונליות עסקית מתקדמת יהיה חייב לעבור לענן באותו האזור ולכן במובנים רבים, בגלל שיקול זה, הענן הוא לא אופציונלי אלא בגדר הכרח. כלל הארגונים המתקדמים יהיו, בדרך כזו או אחרת, בענן.
  2. הענן מספק גמישות ועדכניות טכנולוגית משופרת בעשרות מונים על הגמישות והעדכניות הקיימת בארגוני ה- IT ואף המתקדמים ביותר. כל היכולות הטכנולוגיות החדשניות נמצאות בענן וניתן להתחיל להשתמש בהן על ידי "לחיצה על קליק" (כמעט…). לעומת ארגון מסורתי אשר רוצה להשתמש ביכולות חדשניות: תחילה, עליו לרכוש את הטכנולוגיה החדשה, לאחר מכן להתקין אותה, להטמיע, לתפעל אותה (עדכוני גרסאות וכד'). ולכן ארגונים אשר שואפים להשתמש בטכנולוגיות החדשניות ביותר באופן מהיר עושים זאת באמצעות הענן. אגב, אלטרנטיבה מסוימת לזריזות הטכנולוגית המתקבלת בענן היא הקוד הפתוח שגם הוא מאפשר זריזות גבוהה עקב האפשרות להשתמש ולנסות בפונקציונליות חדשה באופן נוח (ללא רכישה). עם זאת, תפעול הקוד הפתוח (התקנה, קינפוג, עדכון גרסאות וכד') יותר מורכב בסביבת קוד פתוח ב- on prem מאשר בענן ועלול להיות גם יותר מורכב משימוש במוצרים מסחריים.
  3. עלויות באופן כללי ויכולת גידול\קיטון בפרט. ישנם מספר לא מבוטל של מקרים שבהם הענן יכול לספק שירותים זולים משמעותית מאשר הארגון המסורתי. עם זאת, יש גם מקרים שבהם הענן לא ייתן שירות זול יותר מאשר הארגון המסורתי.

לסיכום, כל עוד תימשך המגמה של "יותר ויותר פונקציונליות עסקית אשר קיימת רק בענן" – ארגונים יהיו מחויבים להשתמש בענן, אפילו אם לא יעשו זאת בשמחה מרובה. הרי במערכת היחסים "ספק – לקוח" בענן, הלקוחות מאבדים חלק מכוחם היחסי והספקים מתחזקים. זאת מכיוון שביישומי on prem מסורתיים הלקוח הוא הבעלים של התכנה ויכול באופן תאורטי (וגם מעשי) להחליט שהוא מפסיק את ההתקשרות ונשאר בגרסה הנוכחית שלו של התכנה. דבר זה לא קיים בענן ולכן יכולת התמרון של הלקוח למול הספק נמוכה באופן משמעותי. למרות שיקול זה, לארגוני ה- IT אין נכון להיום ברירה והם חייבים להיכנס לענן כי הספקים פשוט אינם מאפשרים להם להתקדם בסביבת ה- on prem. לגבי אותם ארגונים אשר באופן מסורתי לא מחוברים לאינטרנט או מפוקחים באופן משמעותי על יד הרגולציה, קיימים גם פתרונות לגבי מידע רגיש שלא יכול לצאת מתוך הארגון. מעבר לפתרונות ההצפנה השונים (שמירת המפתחות בתוך הארגון או בענן) ישנם גם פתרונות של tokenization שמשמעותם היא שהמידע הרגיש נשמר בתוך הארגון ב-DBMS\טבלה ומה שיוצא החוצה הוא "מספר סידורי" בתוך הטבלה. ולכן גם אם פתרונות ההצפנה נפרצים, התוקף יגלה בסך הכל את המספר הסידורי בטבלה ולא את הנתון הרגיש (שנמצא רק בתוך הארגון).

לגבי שוק הענן ישנם מספר ספקים גדולים בתחום ועוד הרבה ספקים קטנים חלקם מקומיים. שלושת הספקים המובילים בעולם הנם מיקרוסופט (Azure), אמזון (AWS), וגוגל (GCP).

המוביל ביניהם הוא Amazon – AWS. AWS היו הראשונים בתחום של IaaS ו- PaaS, הם הגדולים בתחום מבחינת הכנסות מספר שירותים ומבחינת היצירתיות בתחום. לדוגמה, AWS היו הראשונים שיצאו עם שירות serverless (בשם Lambda). מהות השירות (אשר כעת קיים גם ב- Azure וב- GCP) הוא קוד שמחכה ל- trigger כלשהו ומתבצע כאשר ה- trigger מתקיים. התשלום מתבצע לפי מספר הפעמים שהקוד רץ (ולא מחייב שימוש ותשלום לפי שרת). דוגמה נוספת למובילות של AWS היא העובדה שכל הפתרונות החיצוניים אשר מבצעים אופטימיזציה של עלויות ענן (כלומר מסתכלים על השימוש בענן וממליצים המלצות כגון "במקום 5 שרתים גדולים כדאי לעבור ל-20 שרתים קטנים") יודעים לעבוד מעל AWS אבל לא תמיד על שאר העננים. כלומר, AWS הוא המוביל.

Azure של מיקרוסופט גם הוא נחשב בין המובילים בתחום עקב ההשקעות הגדולות של מיקרוסופט בתחום (שאגב תומכת ביישום כל הטכנולוגיות בענן שלה כמו לינוקס ולא רק ב- windows) וגם עקב הנוחות של ארגונים להשתמש בסביבה המוכרת להם – לדוגמה שכפול של Active directory מתוך הארגון ל- Azure מתבצע באופן שהוא seamless. אגב, מיקרוסופט הוציאו לאחרונה פתרון חדשני AzureStack שהוא יישום חלק מיכולות הענן הציבורי Azure בתוך הארגון על ידי מכונה שמתנהגת כמו Azure הציבורי. פתרון זה יכול להקל מאוד על מעבר ארגונים לענן.

GCP של google גם הוא בין השלישייה המובילה. תוך ניצול היתרון הטכנולוגי של גוגל בתחומים רבים (לדוגמה רשת פרטית שמחברת בין המרכזים של גוגל -כך משיגים מהירות רבה יותר), ויכולות טכנולוגיות אחרות. GCP נחשבת בהחלט בין אחת המובילות אך מידת הבשלות שלה לעבודה מול enterprises בישראל עדיין לא מלאה בשלב זה.

עננים בולטים נוספים מעבר לשלישייה הפותחת הנם הענן של אורקל והענן של IBM. אורקל משקיעה רבות בענן שלה, רוכשת חברות רבות, הן חברות SaaS והן חברות המספקות טכנולוגיות ענן אחרות (לדוגמה רכישת ravello הישראלית). מן הסתם לאורקל יתרון בהרצה של טכנולוגיות מסורתיות כמו oracle dbms , יתרון בהפעלת bare metal ועוד. IBM בצעו רכישה של softlayer אחד העננים המתקדמים שכלל יכולת ייחודית של bare metal (הקמה ושימוש בשרתים פיזיים ולא רק וירטואליים). וכמו אורקל גם היא מאפשרת חיבור מתקדם בין מה שרץ בתוך הארגון לבין מה שרץ בענן הציבורי.

גם לספקי הענן המקומיים יש מקום. יתרונם של הספקים המקומיים הוא הן בהיבטי רגולציה (נמצאים בישראל) והן בהיבט של letancy ועלויות רשת. הספקים בישראל הנם טריפל סי, בזק בינלאומי, Med1, טלדור, one1 בינת ועוד.

להערכת STKI ארגונים לא יתרכזו בענן אחד אלא ישתמשו במקביל במספר עננים – כל אחד לפי היכולות הטכניות שלו, עלויות  ולפי פרמטרים נוספים (לדוגמה, דרישות רגולציה, היכרות מנהל הפרויקט עם טכנולוגית ענן מסוימת ומידת הדחיפות לסיום הפרויקט).

מעבר של ארגון לענן אינו טריוויאלי. מעבר לסוגיות של רגולציה, ישנן גם סוגיות תפעוליות רבות אשר ארגון נתקל בהם בפעם הראשונה. לדוגמה, ארגון תקצב פרויקט ב- 10K ₪ לשימוש בענן לחצי שנה. מסתבר שהפרויקט סיים את התקציב תוך חודש וחצי וכעת יש לקבל החלטות באופן מהיר מה עושים בכדי לא לפגוע בלקוחות שמשתמשים בפרויקט. מדובר על החלטות שונות ובקצב מהיר יותר ממה שהיו רגילים. דוגמה נוספת: ענן שינה את תנאי השימוש שבו וכעת ישנה שאלה משפטית רגולטיבית האם ניתן להמשיך ולהשתמש בענן באותו אופן.

כלומר הענן מחייב התארגנות שונה ובניית תהליכים חדשים בין הגורמים הבאים:

  1. תפעול תשתיות
  2. רגולציה
  3. רכש
  4. מטה (העוקב אחרי התקציבים)
  5. אבטחת מידע\סייבר

ישנם גם כלים אשר באים לתת מענה לסוגיות אלו. מדובר על תחום cloud management platforms עם יצרנים כמו rightscale scalr cliickR (cisco) cloudform redhat ועוד. אנחנו ממליצים לארגון ללמוד סוגיות אלו (וכמו כן, לא לבצע רכש של כלים כאלה כעת).

לסיכום, הענן כאן והוא בהחלט תופס תאוצה. ארגונים צריכים להשקיע את המשאבים בכדי לפחות לטעום מן הענן כך שיהיו מוכנים לפרויקטים גדולים ומהותיים בענן.

מודעות פרסומת
ענן: תמצות המגמות ומצב השוק בישראל

רשמים עיקריים מסקירה עם Amazon Web Services – AWS

לאחרונה קיבלנו סקירה מאוד מעניינת מחברת AWS. בסקירה עלו מספר מגמות מעניינות – בתור "ראי" למתרחש בעולם הטכנולוגי.

AWS משקיעה רבות בתחומים שלדעתה יביאו את בשורת ה- digitalization באופן המהיר ביותר. על פי ה- digitalization, תפקיד ה- CIO\CTO משנה צורה ועובר משלב שבו עיקר הפעילות היה בתפעול ופיתוח מערכות המידע הפנימיות, המשמשות את העובדים בארגון לשלב שבו ה- CTO\CIO מתרכזים בפעולות דיגיטליות חדשות המביאות ערך עסקי חדש לארגון.

לדוגמה, AWS הכריזו לאחרונה על שירות של API Gateway. שירות זה מאפשר לארגון העסקי להרחיב את הפעילות העסקית על ידי שימוש בעקרונות של API Economy תוך בנייה של שיתופי פעולה חדשים ואפשור הגדלה של הערך הניתן ללקוחות הארגון. השירות מטפל בחשיפה של API שכבר נכתבו בארגון לשיתופי פעולה חדשים תוך שמירה על אבטחת מידע, הגדרת הקיבולות לשימוש על ידי המשתמשים השונים ועוד.

על ידי יישום API Economy הופך ה- CIO\CTO לשותף בהרחבת הפעילות העסקית של הארגון ובכך מחזק באופן משמעותי את מיקומו הארגוני.

תחום נוסף המממש את עקרונות ה- digitalization הוא אפליקציות ה- mobile המתקדמות. אפליקציות אלו הופכות להיות לנקודת המגע העיקרית של הלקוחות עם הארגון וגם כאן הופך ה- CTO\CIO לשותף אסטרטגי במימוש המדיניות העסקית בארגון. ל- AWS שירותים רבים שקשורים לתחום ה- Mobile כאשר לאחרונה הוכרז שירות ה- AWS Device Farm. מדובר על מעבדה עם רשימה מכובדת של התקני mobile (פירוט סוגי המכשירים ב- https://AWS.amazon.com/device-farm/device-list/ ) עם חיבוריות לתשתיות בדיקה אוטומטית. השירות מאפשר להריץ בדיקות אוטומטיות לאפליקציות mobile על מספר רב של מכשירים ולקבל חיווי על התקלות השונות – פר סוג מכשיר.

באופן כללי השימוש בענן הולך ומתרחב. בעוד העברת המערכת מתוך הארגון לענן תוך שמירה על הארכיטקטורה הקיימת אפשרית, מיצוי היכולות בענן מתקבל בעיקר על ידי הסבת הארכיטקטורה ליכולות הספציפיות של הענן המדובר. בתחום זה ל- AWS יש את המבחר הגדול ביותר של שירותים. נזכיר בקצרה כמה מהם- Lambda הנו שירות המריץ קוד כ-trigger לאירוע מסוים כשהתשלום מחושב לפי מספר הפעמים ומשך הזמן שהקוד רץ. שירות זה (בתמיכה של שירותים אחרים) מאפשר להפעיל מערכות שלמות ללא שרתים יעודים!! במידה והארגון גם בוחר להשתמש בכלי תוכנה דרך ה- AWS Marketplace הרי שגם נושא התאמת רישוי התכנה למספר השרתים שהיו בשימוש- נחסך ממנו!

דבר נוסף שעלה בדיון הוא פתירת החסם על העברה גדולה של נתונים לענן. ארגונים חוששים מעלויות תקשורת נכבדות כאשר צריך להעלות נתונים רבים לענן – בעיקר בהקמת הפרויקט (לדוגמה כאשר מעבירים DW גדול לענן). בתחום זה ל- AWS פתרון על ידי שירות בשם AWS Import/Export המאפשר שליחה והחזרה של דיסקים פיזיים ומוצפנים באמצעות DHL וטעינתם לענן תוך מספר ימים.

לאחרונה הוכרזו מספר שירותים חדשים ביניהם Amazon WorkSpaces שהנו בפועל מכונת Windows שרצה בטכנולוגיית VDI ב- AWS ותמונת המסך משודרת ללקוח. שירות זה מתאים במיוחד ללקוחות שרוצים להפעיל פתרון של גלישה מאובטחת – ללא השקעה רבה בתשתית גלישה מאובטחת ב- DMZ. מקרה נוסף שבו שירות זה יכול לשפר משמעותית את חוויית הלקוח היא ביישומי BI שבהם חוויית הלקוח אינה מספיק טובה בגלל זרימת הנתונים האיטית בין ה- DW לבין ה- PC של הלקוח עליו מותקן כלי ה-BI. על ידי שימוש ב- Amazon WorkSpaces מתקצר מאוד "המרחק" בין ה-PC לבין ה- DW וכך חווית הלקוח משתפרת באופן משמעותי.

פתרון ה-DW בענן (Redshift) של אמאזון משמש חברות שרוצות יותר גמישות בכוח הגידול של ה-DW שלהן, או לחילופין יישומים אנליטיים חדשים. אמאזון מספקת את שכבת ה"תשתית" של ה-DW (שמקבילה לתשתיות DW שאנו מכירים מעולם ה on premise) אך גם חברה לספקי BI ו Front end שונים, אותם היא מציעה כחלק מה- Offering שלה דרך ה- Marketplace. המשמעות היא שניתן לצרוך STACK שלם (לא רק את תשתית ה-DW אלא גם את הכלים מעליו) במודל לפי צריכה. מודל זה מאוד מתאים לחישובים "כבדים" המתאפיינים ב Peaks מסוימים (מבצעי סוף שנה, חישובים שמתבצעים אחת לתקופה, מודלים כבדים שצריך להריץ מדי פעם).

נושא נוסף מעניין (שמקבל הרבה תשומת לב לאחרונה בתחום האנליטי) הוא יכולות ה Machine Learning שאמאזון מציעה. יכולות ה-ML מסייעות פעם אחת לבנות את המודל הסטטיסטי המתאים, ופעם שנייה – להריץ אותו בפועל. התשלום במקרה זה יהיה לפי מס' הפעמים בהן נעשה שימוש במודל החיזוי.

לסיכום, אמאזון הנה בהחלט מובילת שוק בסגמנטים רבים של עולם הענן ואנחנו מצפים שתמשיך בהובלה זו.

ישנם ארגונים בארץ אשר עדיין לא מיישמים ענן במלוא הפוטנציאל הראוי אך אנחנו מצפים שעם הזמן יישום הענן בישראל יגבר.

רשמים עיקריים מסקירה עם Amazon Web Services – AWS