מגמות בעיצוב חווית הלקוח – CX Design

כלכלת תשומת הלב, ערך, התפתחויות בתחומי UX, CX ומה שביניהם

בעידן בו אנחנו כל כך מתאמצים לחסוך ללקוחות שלנו זמן, מסתבר שזה לא מספיק. לא רק הזמן הפך להיות מצרך נדיר אלא גם הקשב ותשומת הלב שלנו. תחשבו על זה, אנחנו מוקפים במידע, מולטיטאסקינג הפך להיות מצב תמידי, ותשומת הלב אותה אנחנו מוכנים להקדיש לכל דבר הולכת ומתקצרת.

אנשים בעצם מבקשים מאתנו לא רק לחסוך להם זמן אלא גם לחסוך להם תשומת לב.

זמן שבזבזנו ללקוחות שלנו כיום הוא כבר בגדר בלתי נסלח. בקרוב מאוד לקוחות כבר לא יסלחו לנו בקלות על בזבוז הקשב ותשומת הלב שלהם (לחשוב על דברים, להחליט, לבחון, לבדוק, להרהר…) מה שהופך להיות מצרך נדיר יותר ויותר. ארגונים צריכים לשאוף ליצור חוויות שמצמצמות את תשומת הלב שלקוחות צריכים להקדיש (המאמץ/מחיר) למינימום ההכרחי. כמו כן, להשיג את תשומת הלב של אנשים הופכת להיות משימה לא פשוטה והמלחמה על הקשב רק תלך ותגבר.

אם כן, ארגונים ניצבים בפני שתי החלטות:

  1. איך הם יוצרים חוויות שהבן תשומת הלב של הלקוח מצטמצמת למינימום ההכרחי?
  2. ומה הם עושים עם תשומת הלב של אנשים ברגע שהם השיגו אותה?

 כיצד עומדים בקצב שינוי הציפיות?

התרגלנו לחשוב שהצרכנים הם הקובעים, הם רצים כמו מטורפים ומעלים לנו כל הזמן את רף הציפיות, ואנחנו – הארגונים – רודפים אחריהם ומנסים להדביק את קצב הציפיות הבלתי אפשרי. אבל האמת היא שיש לנו הרבה יותר השפעה ממה שאנחנו נוטים לחשוב. הציפיות של צרכנים מחר תיקבע על ידי החדשנות העסקית של היום, אותה חדשנות עסקית שאנחנו בעצמנו יוצרים.

אם נייצר חוייה שמרגישה טבעית, משתלבת היטב במשימות היומיומיות של הלקוח, מטפלת בכאב/משהו שדורש את זמנו/ה את תשומת לבו/ה ומעלימה את אותו הכאב, אנו בעצמנו נייצר לאותו לקוח ציפייה חדשה.

את אותה הציפייה הוא ישליך כלפי הארגון שלנו, וגם כלפי ארגון מתחרה שלנו, ונותני שירותים אחרים בכלל. אז החדשנות העסקית שלנו, הארגונים, משפיעה ישירות על אותן ציפיות וברגע שיש ציפייה, אסור להפר אותה.

מחקר מעולה של חברת Trendswatching מקבץ את המגמות המשפיעות ביותר על סוגי הערכים שצרכנים מעריכים:

  1. Ubitech: לעתים מכונה גם Ubiquitous technology, ומתייחס לזמינות הרחבה של טכנולוגיה בכל מקום וזמן שיוצרת ציפייה לצרוך שירותים דיגיטליים בכל מקום ובכל זמן
  2. Ephemeral: ביטוי המבטא ייחוס של תוחלת חיים נמוכה במיוחד, במקרה זה לזמן וליכולת שלנו לספק תשומת לב לדברים. תוחלת החיים של תשומת הלב שלנו הולכת ופוחתת, אנחנו מוקפים בגירויים ותפוקת העבודה שלנו הולכת ועולה, כך גם הציפייה ההולכת וגוברת שלנו לצרוך שירותים יעילים שלא מבזבזים לנו זמו ותשומת לב
  3. Helpful: הדרישה לשירות יעיל ונוח במיוחד
  4. Human Brands: החיפוש אחר מותגים יותר אותנטיים ואנושיים. אנשים מעוניינים לדבר עם אנשים ולא עם "חברות" ו"מותגים". הערוצים והממשקים השיחתיים עונים על צורך אמתי (בהנחה שהם עובדים כראוי).
  5. Playsumers: החיפוש האינסופי, שאינו קשור לגיל, אחר כיף. הסובלנות לטפסים מייגעים ותהליכים בירוקרטיים משמימים הולכת ונעלמת. תהליכים רבים יכולים לקבל ממד משחקי (לעתים אפילו כיפי) וציפייה זו תלך ותגדל ככל שחברות מעצבות חוויות יותר קלילות ומשחקיות.

 ה-Pango Moment שלי

כמעט בכל מצגת בה אני מדברת על מסעות לקוח, כשאני מגיעה לנושא Magic/Micro moments, אותן תחנות במסע הלקוח שמספקות ערך בנקודת מגע, אני אוהבת לתת את הדוגמה של פנגו. פנגו עבורי זה ה Magic Moments הקלאסי: ההודעה הפרואקטיבית כשאני נכנסת לחניון, שמאפשרת לי ללחוץ ופשוט לצאת מהחניון ללא צורך לדאוג למעבר במכונת התשלום. זה Magic moment קלאסי כי הוא חסך לי כסף, התעסקות ותשומת לב. מישהו דאג להחליק עבורי את התהליך: ערך אמתי.

אבל מה קורה כשיש ציפייה, והיא לא מתממשת? בכמה פעמים שמשום מה המג'יק מומנט של פנגו לא עבד – התשלום לא נקלט, והייתי צריכה ללכת למכונה בכל זאת לשלם? החוויה הייתה מאוד שלילית עד כדי מתסכלת, פשוט כי הציפיות שלי היו במקום אחר, והן לא מומשו. ממש Frustration moment.

אבל מי בכלל העלה לי את רמת הציפיות? החדשנות שפנגו עצמה יצרה, ומרגע זה הם חייבים לכל הפחות לעמוד בה, אם לא לעבור אותה. נכון, זה לא כל כך הוגן, אבל זה העולם התזזיתי בו ארגונים חיים וצריכים לפעול.

העסק לא פשוט שכן לא רק אותו הארגון בעצמו יוצר את רמת הציפיות של הלקוחות שלנו, אלא גם המתחרים שלו, וגם ארגונים נותני שירות שהם כלל לא המתחרים שלו, בתוך כך גם "היפים והמגניבים" שנולדו דיגיטליים ועובדים בחויית לקוח 24/7 (אמזון, פייסבוק, אלפא/גוגל, נטפליקס, סטארבקס וכד').

התשלום העיקרי שלנו, כאנשים פרטיים ולקוחות, הוא הקשב ותשומת הלב. מי שיצליח לחסוך לנו מהמשאב היקר הזה, יזכה להערכה שתתוגמל בערך לקוח גבוה.

 דוגמאות נוספות ליוזמות שמנסות לחסוך לאנשים בקשב, בתשומת לב ובזמן:

  • טכנולוגיה חכמה שמתווספת לצמיגי מכוניות ומבצעת בדיקות תחזוקה, מעקב, בטיחות, לחץ, טמפרטורה, בלאי, שירות מיקור חוץ לחשיבה, דאגה, ולפעמים גם רגשות אשם. כי מי רוצה לזכור לעצור ולבדוק לחץ צמיגים?
  • Digit– סטארטאפ בתחום הפינטק שחוסך ללקוחות כסף למטרה מסוימת מבלי "להתעסק" בזה. הלקוח מגדיר (באמצעות imoji כמובן 😊) את המטרה לשמה הוא/היא רוצים לחסוך – דירה/חופשה/מכונית, והאפליקציה מעבירה סכומי כסף קטנים לצורך חיסכון למטרה זו ומספקת חיווי בכל נקודת זמן על מצב החיסכון.
  • ה Shop bot של eBay שמתחפש לסטייליסט שלומד את ההעדפות שלנו (איזה סלבריטי לדעתך מתלבש יפה?) ודואג לעדכן אותנו במבצעים על מוצרים שיקלעו לטעם שאנחנו מחפשים.
  • הבוט של L’oreal (Beauty Gifter) עוזר באיתור המתנה המתאימה על ידי מספר שאלות בירור לנותן/ת המתנה ולנמען/ת.
  • אלכסה של אמזון שלומדת מגמות אפנה וגם את מבנה הגוף שלנו, לוקחת צילומי סלפי שלנו בעצמה (שחלילה לא נצטרך להתעסק עם המצלמה), ומספקת עצות סטיילינג שמתייחסות למה שאנחנו לובשים כרגע.
  • רשתות קניות שמציעות לא רק לשלוח לנו את המוצרים עד דלת הבית, אלא גם לסדר אותם עבורנו בתוך הבית כשאנחנו לא נמצאים (חיבור עסקי בין רשת השיווק לספק הבית החכם).
  • חוויית קניה בסגנון Amazon-Go שמאפשרות להיכנס לחנות, לבחור מוצרים ולצאת כשענייני התשלום מסתדרים ברקע.

עוד דרך להסתכל על עיקרון החיסכון בתשומת לב היא על הערוצים בהם הלקוחות בוחרים לעשות שימוש. הערוצים בהם אנשים יבחרו הם לא בהכרח הטובים או הפונקציונאליים ביותר, הם הטבעיים ביותר. השימוש בטכנולוגיות של Voice מרגישות מאוד טבעי (כשהן עובדות היטב ) ולכן הן הופכות להיות ערוץ כ"כ משמעותי. כל ערוץ שייכנס לחיינו וירגיש טבעי, עד כדי חלק מאתנו (wearables, augmented reality, virtual reality, virtual assistants), יתקבל באהדה על ידי לקוחות ברגע שהטכנולוגיה תבשיל. למה זה קורה? כי זה צורך פחות תשומת לב מהלקוח, חוסך לו/לה קשב וזה ערך אמתי.

 מספר דרכים בהן אפשר "לחסוך תשומת לב":

  1. מיקור חוץ להחלטות

החיים שלנו מורכבים מהרבה מיקרו-החלטות במהלך היום, לאט לאט חברות מבצעות חלק מההחלטות האלה עבורנו ומספקות לנו 'החלטות אוטומטיות' שנשענות על אינטליגנציה חבויה ומתן המלצות פעולה.. ואנחנו אוהבים את זה מאוד, כי זה חוסך לנו תשומת לב.

  1. קיצור ו-“hacking” של מסע הלקוח

ישנם ארגונים שמשקיעים הרבה מאמץ בבחינה מתמדת של מסע הלקוח ושואלות את עצמן איך הן מקצרות את המסע ואולי אפילו משנות אותו לחלוטין. צריך גם לזכור שהגדרת "מסע הלקוח" היא החלק המשמעותי כאן. אם נרחיב את המסע ונסתכל עליו כאוסף המשימות בחיי הלקוח (בהקשר לתחום בו אנו פועלים) ונחבר אותן לרצף מסוים, נבין שגבולות מסע הלקוח הרבה יותר רחבים מהגבולות ה"מקובלים" (דוגמאות ל hacking כאלה: איקאה שמסייעת ללקוחותיה למסור/למכור את רהיטיהם הקיימים כדי לפנות לעצמם מקום לחדשים; או הדוגמאות הרבות של חברות תעופה שהבינו שללקוחותיהם יש אוסף משימות בבואם לתכנן חופשה שכולל הרבה יותר מאשר "הזמנת טיסה" או חברות יצרניות המזון שמנסות לסייע לנו כיום במתכונים שלנו, ניהול המזווה שלנו, ניהול רשימות קניות; או רשתות קניות (Wallmart היא הדוגמה העדכנית יותר) שמציעות לסדר את מוצרי הקניות שלנו עבורנו בבית כשאנחנו לא נמצאים.  אין ספק, אנחנו חיים בעידן "מפנק".

  1. תמיכה באתגר המולטיטאסקינג

למה שלא אנצל את זמן הנהיגה שלי כדי להאזין לפודקאסט שמלמד מה זה בלוקצ'יין (ואולי סופסוף אצליח להבין את זה לעומק, אחרי שגלית הסבירה לי כבר עשרות פעמים) או מספר לי על תולדות האמנות המודרנית? ארגונים שיצליחו לעזור לאנשים לחיות במצב של מולטיטאסקינג יתחברו לצורך וכאב אמיתי (שלצערי כנראה לא הולך להיעלם בקרוב). לראיה, ספרי eBooks מדשדשים לעומת audio books ופודאקסטים שהופכים להיות יותר מבוקשים. עכשיו נותר רק לעשות fast forward לעידן המכוניות האוטונומיות ולהתחיל לדמיין אילו דברים נספיק לעשות בדרך לעבודה.

אבל עם ההזדמנות מגיעה גם האחריות

אנחנו כאנשים מאוד מעוניינים בחיסכון בתשומת לב. אנחנו הרי חולמים להיות העובד המצטיין, החבר הלא-מזניח, ההורה המושלם, בן-הזוג האידיאלי וכל זאת בלי לוותר על פיתוח ולמידה עצמית. אבל זה קצת מאתגר לעשות הכל ביחד. תמורת זה אנחנו מוכנים להקריב כנראה לא מעט דאטה, רק בשביל שנוכל להספיק יותר בפחות ולהעניק את תשומת הלב שלנו לדברים שיותר חשובים לנו.

בשביל זה צריך לייצר Trust. אנחנו צריכים להאמין שישתמשו במידע שלנו בהגינות ולא יפרו את תנאי האמון בינינו לבין נותן השירות שלנו. יש כאן אחריות גדולה מצד נותני השירות (להלן "אוספי הדאטה"). עם הדאטה מגיעה העצמה להשתמש בנתונים להרבה מטרות, שמול חלקן יהיה קשה לארגון לעמוד.

בנוסף, ככל שאנו עושים יותר שימוש בדאטה ונשענים יותר ויותר על Data Science ליצירת חוויות פרסונליות, מתחוור הצורך באנליטיקה התנהגותית ופסיכולוגית. כשפייסבוק רק התחילה עם יצירת הוידיאו הפרסונלי שלה שמורכב מתמונות אישיות, היא לא התחשבה בתמונות שאנשים אולי לא ירצו לראות (כמו בן זוג ממנ/ה נפרדו לדוגמה, או תמונות שמזכירות לנו אירוע טראומתי); וכש-Chase החלה לשלוח ללקוחותיה SMSים עם מידע אודות הטרנזאקציות הפיננסיות שלהם (ללא קבלת הסכמתם או אפשרות לעשות Opt-Out) היא נקנסה בסנטימנט גרוע ובקנס כספי משמעותי. וכמובן ישנה הדוגמה המפורסמת של Target שטרגטה בחוסר רגישות הורים-לעתיד באותו סיפור מפורסם שהתפוצץ.

עם הדאטה וההזדמנות ליצירת חוויות חיוביות, מגיעה גם אחריות לעשות שימוש ראוי בדאטה, תוך שמירה (וזה כבר wishfull thinking שלי) על שקיפות וקבלת הסכמה מאנשים לאופן השימוש במידע שאנו אוספים עליהם.

 מ-UX ל-CX: כיצד עקרונות ה-UX משתנים בהתאם לעולם ה-CX?

מי אחראי על עיצוב חווית הלקוח? ומה בין UX ל-CX?

תחום הUX (User Experience) מתמקד בחוויית השימושיות באתר/אפליקציה/מוצר דיגיטלי. התחום כולל מחקר, עיצוב ויזואלי, עיצוב אינטראקציות, בחינת שימושיות וכן פיתוח פרוטוטייפים / קידוד.

יש נטייה להכליל את ה-UX תחת תחום ה-CX. ההגדרה של CX היא רחבה בהרבה מזו של UX, ההגדרה שלנו שלנו ל-CX היא מכלול נקודות המגע של הארגון עם הלקוח (פיזיות/דיגיטליות, אונליין/אופליין, ישירות/עקיפות) וסכום הערכים המתקבלים בכל נקודת מגע כזו. התחום כולל פרקטיקה של עיצוב מסעות לקוח, קביעת אסטרטגיה תוך חיבור ליעדים העסקיים, יצירת פרסונות (פרקטיקה המגיעה מעולם ה-UX) ועוד.

אם כן, למה דווקא תחום ה-UX סולל לנו את הדרך לCX? מדוע UX הפכה להיות פונקציה כ"כ הכרחית לכל מי שנכנס לעולם עיצוב חויית הלקוח? הארגונים המתקדמים ביצירת מסעות לקוח מלמדים אותנו שמסע לקוח הוא שווה ערך ל"מוצר" (לא "רעיון" שנשאר תלוי בדמות post-it notes על הקיר), וככזה – ניהול חויית הלקוח מיתרגמת למשהו מאוד דומה לניהול חוויית משתמש בעולם המוצרים הדיגיטליים, לכן הרבה משיטות העבודה של מומחי UX מושאלת ומוצאת דרכה גם לפרופסיית ה-CX.

אנלוגיה נהדרת של Scott Brinker שמסתכל על CX בעולם השיווק כעל UX בעולם המוצר:

CX UX

 

מה ההבדל בין CX ל UX?

מקור: http://blog.usabilla.com/ux-vs-cx-which-is-more-important/
CX UX2

 

מחקר של CapGemini מגדיר מחדש את תחום ה UX הדיגיטלי כ CE – Collaborative Exchange (עקרון הערך ההדדי של הארגון והלקוח שנוצר באינטראקציות שכוללות שיתוף או מידע, או שניהם).

Conversational UX

כשמדברים על מגמות בעולם ה-UX אי אפשר שלא לדבר על מגמת הממשק השיחתי, שהיווה את הטרנד העיקרי במהלך השנה האחרונה בעולם. לא מדובר רק בהייפ הChatbots נקודתית, אלא על כלל נושא ה"שיחתיות" ועיצוב חוייה בערוצים בעלי מימד טבעי ושיחתי. ממשקים שיחתיים – conversational interfaces, יהפכו להיות נוכחים למעשה בכל ערוץ. כל ממשק עמו הלקוח ייפגש יספק סוג של שיחה, יותר ויותר אותן שיחות ייעשו באופן אוטומטי (בהמשך אולי אוטונומי) כאשר הלקוח ישוחח עם Smart Agent שמייצג את הארגון שלנו. אם עד היום, השימוש בערוצים הדיגיטליים השונים (שהוא למעשה "שיחה" בפני עצמה) התבצעה באמצעות כפתורים ודפים, החוויה תהפוך ליותר שיחתית, כי זה מה שטבעי לנו כאנשים.

הממשקים השיחתיים האוטומטיים – ה Chatbots – הם רק סממן ראשון של המגמה, שעוברים כעת מממד ה messaging לממד הקול – voice. ככל הנראה אנחנו הולכים לכיוון מודל דומה לזה של :WeChat פלטפורמה שמאפשרת תקשורת, מסחר, שיתוף, ביצוע פעולות כמו תשלום וזימון תורים וכד', באמצעות "שיחות" ו Mini-apps שרצות תוך כדי קיום אותן השיחות.

אנשי ה-UX מתחילים להתמחות בערוץ/ממשק זה, תוך התייחסות לאלמנטים התרבותיים הפסיכולוגיים והרגשיים. לבוט יש "דמות" והוא/היא מעין פרסונה עם תכונות שצריכות לייצג את תכונות הארגון שלנו, אופן וסגנון הדיבור של הבוט צריך לשקף את הערכים של הארגון, וצריך ללמד מכונות אלה שיחות אנושיות עם כללי המשחק התרבותיים והמקובלים, כדי לייצר חווייה טובה, וזה משחק חדש לגמרי.

האם מעצבי UX עשו את המעבר ממסכים וכפתורים לשיחה?

אין ספק שממשקים וערוצים חדשים אלה מאתגרים את קהילת ה-UX ודורשים מהם התמחויות חדשות. ממשקים קוליים מחייבים הבנה והתייחסות לאופן שבו אנשים אומרים דברים, אינטונציה, גיל, סגנון, תרבות, זמן; מציאות וירטואלית מחייבת הבנה של האופן בו אנשים זזים, שפת גוף, אישיות, יציבה וכד'.

אנחנו נכנסים לעידן בו "מכונות" ישוחחו עם אנשים בקצב הולך וגובר, ואנשים מצפים ממכונות לתקשר איתם באופן טבעי. אם נסתכל על יישום בוטים כיום, אף אחד לא לימד את הבוטים לתקשר עם אנשים מבחינה אנושית. אנחנו צריכים לאמן אותם לזהות מתי הלקוח כועס, מתי שמח וכיצד להגיב לכל סיטואציה.

זה לא שמחקר אתנוגרפי והבנה פסיכולוגית לא היו חלק מעולם ה-UX עד עכשיו, אבל החשיבות שלהם הולכת ועולה דווקא ככל שאנחנו נכנסים לאוטומטיזציה ורובוטיקה. אנו צופים עלייה בשימוש בשירותי פסיכולוגים, סוציולוגים, אנתרופולוגים ומומחים נוספים שיסייעו להם לעצב חוויות חדשות אלה (אפשר לקבל הרחבה על הנושא בסקירת המגמות בעולם ה UX ב2017 של UxDesign).

אתגר נוסף של עולם ה-UX יהיה עיצוב חוויות "מפורקות/מופרדות" (Fragmented experiences) במגוון ערוצים, שירגישו מחוברות? לדוגמה, הזמנתי טייק אווי בפקודה קולית באמצעות Google Home, קיבלתי זמן הגעה משוער ב Apple Watch שלי, והוספתי פריט נוסף להזמנה שלי באמצעות בוט במסנג'ר. הרבה יותר חשוב להתרכז במעבר מנקודת מגע אחת לשנייה, מאשר באותה נקודת מגע כ"אי בודד".

אתגר ה Omni Channels ויצירת מה שאנחנו אוהבים לקרוא Frictionless experiences כל הזמן גדל ככל שאנחנו נכנסים ליותר ויותר ערוצים דיגיטליים. הפתרון יגיע רק מעיצוב פשוט ככל האפשר של החוייה מנקודת המבט של הלקוח. מה מס' האינטראקציות ההכרחיות המינימליות כדי לבצע את המשימה (של הלקוח, כמובן)? מה יגזול מינימום תשומת לב מאותו הלקוח? הכלים והטכניקות שעומדים לרשותנו: מפות מסע לקוח (ארגונים רבים נכנסים לפלטפורמות Automation, בהן מפות מסע לקוח מהוות רכיב/מודול), וכלים אנליטיים שיסייעו לנו לגזור תובנות חדשות לגבי אותן התנהגויות, העדפות, ולבצע ניסויים ואופטימיזציות באופן שוטף.

המעבר לטכנולוגיה בעולם ה-UX

נקודה שעולה כל הזמן בהקשר של UX, הוא באשר לגבולות התפקיד של מומחי UX. האם הם צריכים לעסוק בהכל, החל ממחקר ועד לכתיבת קוד? האם הם בכלל צריכים לעסוק בטכנולוגיה? האם מעצבי UX צריכים לקודד? האם הם צריכים לייצר פרוטוטייפים בעצמם? מאמר של UXDesign טוען שהגדרות התפקיד יצטמצמו ויתמקדו בתפקידים כגון "מומחי UX ספציפית לממשקים קוליים" או מומחי UX ל- Virtual Reality. מנגד, יצמח צורך באנשים שיקשרו את הכל יחד, סוג של "אינטגרטורים".

האוטומציה בתחום ה-UX מתרחשת כל הזמן. כלים חדשניים מספקים אפשרות לייצר במהירות פרוטוטייפים, תוך יצירת סביבת עבודה קולבורטיבית שמחברת את חברי הצוות יחד. דוגמה לכלים כאלו: Figma, Subform.

לסיכום, האתגר לייצר חוויות לקוח טובות הוא אתגר משמעותי שצריך להיערך אליו באופן שוטף. צריך לייצר מנגנונים (ארגוניים, טכנולוגיים ותהליכיים) שיאפשרו לעמוד בקצב השינויים הגבוה באופן שוטף, לייצר התנסויות ובחינות של שיפורים במסעות הלקוח (למידה אדפטיבית) כדי להפחית את הזמן ותשומת הלב הדרושים מהלקוח ככל שהטכנולוגיה מאפשרת לנו. יש בו הזדמנות גדולה ויש בו גם סיכון גדול, בשנים הקרובות ככל שניכנס לערוצים יותר דיגיטליים ויותר טבעיים/ Immersive, נאסוף יותר מידע התנהגותי ומידע רך על אנשים שמעוניינים שנחסוך להם זמן ונאפשר להם להסיט את תשומת הלב שלהם לדברים החשובים להם ביותר.

מודעות פרסומת
מגמות בעיצוב חווית הלקוח – CX Design

מה מעכב את תחום הבוטים בישראל?

בזמן שבשוק הבינלאומי תחום הבוטים מתחיל לפרוח, בישראל יש הרבה מאוד ניסיונות, בחינת יכולות, פיילוטים ומאמצים. אך מתחיל להיווצר פער משמעותי לרעת השוק המקומי. מי שהחל לעסוק בתחום הבוטים ה"נוצץ" מהר מאוד מגיע לשני הגורמים המעכבים את מימושו בישראל: ענן, ועברית.
* הערה: "בוט" הנו מונח גמיש, יש כאלו שיטענו שבוט יכול להיות תכנית מאוד פשוטה מבוססת חוקים (כשלקוח אומר X -> תענה Y), יש כאלה שיטענו שבוט "אמתי" הוא כזה המציג יכולת לנהל שיחה חופשית עם מכונה שיודעת להבין משפט, לפרק אותו למלות מפתח, לחלץ כוונה, לחולל תהליך בהתאם, להתחבר למערכות שונות, לשלוף את המידע ולהחזיר אותו לשואל תוך ניהול "שיחה" עם כל כללי השיחה וניהול הדיאלוג.
מבחינתנו, פלטפורמת בוטים מספקת 3 דברים: ניהול דיאלוג, הבנת כוונה, וחילול APIs.

הגורם הראשון המעכב את תחום הבוטים בישראל – הענן:
תחום הבוטים נשען על טכנולוגיות מאפשרות, שעוסקות בעיבוד דאטה, ניתוח טקסט, יכולות AI, ML, NLP, ושירותים כדוגמת ניתוח כוונה (Intent), ניתוח סנטימנט, מילונים, ועוד שירותים שאיכותם עולה ביחס ישיר לכמות הדאטה הקיימת. במלים פשוטות, היכולות ה"מתקדמות" של מוצרי הפלטפורמות נמצאות בענן.
בישראל אנו נמצאים בעיכוב משמעותי באימוץ ענן ציבורי (מוערך בכ-4 שנים). שתי תעשיות עיקריות שנתקלות בחסם זה ודווקא הן מהוות מועמדות מצוינות להפקת ערך עסקי משמעותי מעולם הבוטים, הן תעשיית הרפואה, וחברות בתחום השירותים הפיננסים. כתוצאה מכך, הפרויקטים שאנו רואים כיום בתעשיות אלה בישראל הם או כאלה המוגבלים לתחום בו נושא הענן אינו מהותי (לדוגמה, הזמנת פגישה – ללא פרטים מזהים/בירור פרטים כלליים/קבלת מידע רוחבי שאינו רלוונטי לי כלקוח), או לחלופין הולכים למודל של יישום מקומי On premise. כתוצאה מהיישום המקומי, לא נהנים מהיתרונות הטכנולוגיים שנמצאים בענן. כך או כך, ארגונים מפסידים חלק ניכר מהיכולות הפונקציונאליות.

הגורם השני המעכב את תחום הבוטים בישראל – עברית:
אין ספק שזהו הגורם העיקרי שמעכב את היישומים המקומיים. זה לא אומר שלא ניתן ליישם בוט בעברית, זה רק אומר שצריך לעבוד הרבה יותר קשה לצורך זה, לבנות הרבה מהחוקה ב NLP, לבנות מילונים נוספים, וגם "לוותר" על חלק מהיכולות שהיינו יכולים לקבל באנגלית (ניתוח סנטימנט היא הדוגמה הבולטת). אחד מהתחומים בו מתחיל להיווצר פער משמעותי הוא נושא ה Voice, כשחברות בינלאומיות מתחילות להוציא יישומים מבוססי Voice על גבי פלטפורמות כמו אמאזון (אלקסה), גוגל ומיקרוסופט, בישראל אין עדיין על מה לדבר בהקשר הזה…

סיום מעט אופטימי: אין לנו ספק שבסופו של דבר תהיה תמיכה בעברית בשוק, לא ברור באיזו רמה. מצד שני, ארגונים רוצים להתחיל להתנסות בעיקר על מנת ללמוד מהו הערך המתאים אותו ניתן להציג ללקוחות ולארגון, שכן לתחום הבוטים יש פוטנציאל רב בשיפור חויית הלקוח ובחיסכון עלויות תפעול, וחבל לפספס. אך במסגרת הפיילוטים והפרויקטים שמתחילים כבר לצאת כרגע לשוק, כדאי להכיר במגבלות אלה, לבחור שותפים שיידעו לחפות על הפער, ולנסות לייצר קואליציות של רכיבי בוטים שונים כדי לייצר את הפתרון המתאים. אנו מאמינים שהשאיפה כן צריכה להיות ליצירת מנגנון לומד מבוסס Machine Learning, ולנסות למנף את הדאטה הקיימת ממוצרי צ'אטים קיימים/מקורות מידע רלוונטים אחרים.

מה מעכב את תחום הבוטים בישראל?

האם בוטים הם "הדבר הבא" ב- Customer engagement?

האם Bots הם "הדבר הבא" באינטראקציה עם לקוחות?

"בוטים" (Messaging bots) הצליחו למשוך את תשומת לבה של התעשיה כולה כתוצאה משתי התפתחויות מקבילות, ובעיקר בשל החיבור ביניהן בנקודה זו בזמן:

  1. העובדה שרובנו – כאנשים/צרכנים/עובדים/חברים/בני משפחה – התרגלנו לתקשר באמצעות פלטפורמות messaging. השימוש בפלטפורמות אלו גם כצרכנים אל מול ספקי השירות שלנו נראית טבעית ומתבקשת, בין אם מדובר בבנק, קופת החולים, משרד ממשלתי, הזמנת מוצר או קבלת מידע.
  2. התפתחויות טכנולוגיות בעולם הבינה המלאכותית (AI) ובתוכו בענפי ה- ML וה–NLP, הביאו לפריצת דרך באופן בו מערכות מסוגלות להבין דברים 'מורכבים', כמו טקסט חופשי, כוונה או רצון. אולם חשוב גם להדגיש כי במובן זה – ייקח כנראה עוד זמן עד שטכנולוגיות אלה יבשילו משמעותית לכדי אפשור שיחה "טבעית".
  3. עייפות החומר בכל הנוגע לאפליקציות מובייל. הנתון המטריד הוא שכיום הסיכוי שאתם תצליחו לשכנע את הלקוחות שלכם להוריד אפליקציה חדשה מאוד נמוך (65% ממשתמשים כלל אינם מורידים יותר אפליקציות חדשות, ורובנו עושים שימוש ב-5 אפליקציות בלבד מבין העשרות המותקנות לנו על המכשיר).

האם Bots הם ה"דבר הבא" ב-Engagement של ארגונים אל מול לקוחותיהם? האם הם יחליפו ערוצים קיימים אחרים? האם יהוו "שכבת על" מעל ערוצים אחרים (אולי כתחליף לאפליקציות המובייל בתצורתן העדכנית כיום)?

ומהם תחומי היישום הרלוונטיים ביותר ל- bots? האם ל-e-Commerce/ אספקת מידע/ שירות/ אחר?

פחות מעניין לדבר על בוטים, ויותר מעניין לדבר על פלטפורמות.

המעבר הוא אינו מ"אפליקציות" ל"בוטים". המעבר הוא ל"פלטפורמות" ולמקומות שהן לוקחות אותנו אליהן (בין פלטפורמות אלה ניתן למנות את אמאזון, פייסבוק, מיקרוסופט, IBM, SLACK, KIK, WECHAT, TELEGRAM וכו'). פלטפורמות הן אלה המרגילות אותנו לעבוד בתצורת עבודה מסוימת (מי היה מאמין שיום אחר נעדיף לתקשר באמצעות messaging יותר מאשר שיחות קוליות?) ואם כיום messaging הנה צורת ההתקשרות המועדפת, בעתיד כנראה שהממשק יהיה Voice ובהמשך… מי יודע?

אבל הכוח, במובן הזה, הוא בידי ספקי הפלטפורמות. הן אלה אשר יגדירו את סטנדרט הממשק החדש, והם אלה שמחזיקים את הדאטה על האנשים שחיים בתוכם. ברור שרצון חברות וספקי שירותים כיום הנו לפגוש את הלקוחות במקום הנוח להם, תוך מינימום מאמץ ומקסימום נוחות של לקוחותיהם. אם כיום הלקוח משתמש במסנג'ר/ווטסאפ/סקייפ/וכו' כדי לתקשר עם העולם, הכי טבעי שנתחבר לשם.

כן, אבל…

צריך להודות על האמת המעט מאכזבת: רוב הבוטים הקיימים כיום הם די טיפשים. כשאנחנו מסתכלים סביב ומנסים למצוא את ה KILLER BOTS שבאמת סיפקו חוייה ייחודית, לרוב לא ניפול מהכסא. ישנם כמה מוצלחים, המון לא מוצלחים, הרבה שמתחזים ל"אני ממש כמו בנאדם מגניב, שאל אותי כל דבר" (האכזבה מגיעה מאוד מהר), והרבה מאוד בוטים שהלכו על העניין הגימיקי בלבד.

אז נכון – אנחנו נמצאים בגרסה 0.01 של עולם הבוטים, שעוד ישתנה, יתהפך,יקרוס, יצמח בחזרה, ולבסוף ימצא את מקומו כ ENABLER לאספקת ערך אמיתי ללקוחות שלנו.

עוד סממן להתחלתיות היא העובדה שלפייסבוק אין עדיין Bot-Store, וזה כמובן במכוון. פייסבוק רק הכריזה באפריל על פתיחת הפלטפורמה למפתחים, ורצתה לתת להם להתנסות, לראות מה יוצא, לתת לזה קצת זמן… התחלה.

אחנו נמצאים ב PEAK של ההייפ, מכאן בוודאי שנתרסק מעט, אבל לאחר ההתפכחות סביר שנתחיל לראות דברים יפים שעונים באמת על צורך אמתי.

bots-hype

מהם האתגרים הקיימים כיום בתחום הבוטים?

הבעיות הן רבות, וכוללות בעיות ממשק – שפשוט אינו סקסי מספיק. אם מסתכלים על ה-UI באפליקציות מובייל ובווב כיום לעומת ממשק המסרים הפשטני שמכיל שאלה/תשובה, אפשר להבין את הלחץ של מומחי UI כיום. אבל ברור שגם תחום זה ישתנה וישתכלל, כפתורים מיוחדים/ממשקים מותאמי מסג'ינג מתחילים לצוץ, ומפתחי UI כיום פשוט לומדים מדיום חדש;

ברמת ה UX בוודאי שישנה בעיה (כאמור, בוטים לא אפקטיביים, לא חכמים מספיק, שלא מבינים INTENT ומתסכלים את הלקוח);

חוסר בשלות של טכנולוגיות בינה מלאכותית AI, ובתוך כך נושא ה NLP (עיבוד שפה) – במיוחד בעברית!

theissues with bots today.png

נכון, רוב הבוטים כיום הם טיפשים. אבל אנחנו סולחים להם כי הם מלאים בפוטנציאל.

מהם הערך וההבטחה הגדולה שבוטים יכולים להביא לנושא חויית הלקוח? לדעתנו, הערך הוא משמעותי מדי מכדי להתעלם מהם, על אף החסרונות וחוסר הבשלות.

  1. תחילה, האפשרות לקיים אינטראקציות ש"מרגישות" יותר פרסונליות ושיחתיות (לדוגמה, נושא ה eCommerce או כפי שהוא מתחיל להיקרא: Conversational Commerce – הצרכן משוחח עם המותג/סטייליסט/יועץ שמכיר אותו ויודע מה להציע לו). מעבר לכך, כשאנחנו מתחברים לפלטפורמות שצרכנים חיים בה – יש לנו מראש כבר מידע בעל ערך על אותו הצרכן, שיכול לאפשר לנו להתאים את השיחה לאותו הצרכן – פרסונליזציה שמתאפשרת תיאורטית כבר מהרגע הראשון, עוד לפני שהתחלנו לצבור מידע.
  2. בוטים הם כלי אפקטיבי מאוד למיכון של משימות פשוטות שחוזרות על עצמן. כמובן שהתוצאה צריכה להיות אפקטיבית והמדד הטוב ביותר הוא מדד הזמן – האם חסכנו זמן ללקוח? מסתבר שלקוחות מאוד מעריכים חיסכון בזמן, ובזה בוטים מצטיינים. בוטים צריכים לאפשר ללקוחות To get stuff done, מהר ופשוט.
  3. באופן תיאורטי – האינטראקציות עשויות להפוך להיות יותר חכמות – וכאן צריך לסייג. כשאנחנו מחברים את נושא הבינה המלאכותית, ועושים שימוש בכל הדאטה שאנחנו צוברים כתוצאה מהרבה אינטראקציות, אנחנו בהחלט מצפים לראות את האינטראקציות משתפרות ולומדות מניסויי העבר. למה הסיוג? בגלל שטכנולוגיות AI/ML עדיין לא במאה אחוז מאפשרות לנו את זה, עם כל ההתפחות האדירה בתחום זה, יש עדיין דרך ארוכה.

אם לסכם את הערך שבוטים יכולים להביא לנושא חויית הלקוח, זה יצירת אותם Magic moments (שניסינו ליצור באמצעות אפליקציות מובייל) – להבין מתי הזמן הנכון שאותו הלקוח צריך אותנו? איך לתת לו מה שהוא צריך? לייצר עבורו חוייה שהיא מה שפורסטר קוראים Zero-friction במינימום מאמץ מצידו. המונח 'מינימום מאמץ' כל הזמן מוגדר מחדש, דוגמת פיצה דומינוס שהצליחה לצמצם מאמץ זה לכדי אימוג'י אחד בודד של פיצה!

 what-is-their-big-promise

אז מה עושים בינתיים?

אתכם כך. אם הכלי יעיל, זה לא ייקח זמן רב. אבל גם אתם תלמדו מהאינטראקציות מולם. בנוסף, לוקח זמן עד שהרעיון שוקע בתוך הארגון, והרעיונות (הטובים!) של מה לעשות עם זה כדי לשפר את חיי הלקוחות יגיעו כנראה רק אחרי משחקים ונסיונות.

איזה סוגי בוטים קיימים?

3 הסוגים העיקריים:

  1. אין ספק שהיישום העיקרי כיום הוא בעולם ה- eCommerce. הבוטים מסייעים לייצר ecommerce שיחתי, מונח אותו טבע כריס מסינה של UBER במאמר זה. אינסוף דוגמאות, החל מהזמנת מונית UBER, דרך הזמנת פרחים 1-800-flowers, ומשלוחי אוכל (הפיצות לגמרי נכבשו על ידי בוטים), הזמנת טיסות ומלונות ועוד…
  2. בוטים של תוכן/חדשות. דוגמאות: CNN, Business Insider, וה – New York Times שמספקת לכתבים את Bloosom – בוט שממליץ לכתבים על מאמרים בעלי סיכוי גבוה להפוך להיות ויראליים.
  3. בוטים שמספקים את מוצר/שירות החברה ב Zero-friction/ magic moment. כאן מדובר יותר על בוטים שהם transactional, שמספקים את מהות המוצר/שירות עצמם, שהחברה מציעה, תוך תמיכה ב WORKFLOW השלם, ב Zero-friction – מינימום מאמץ מצד הלקוח. קחו לדוגמה את בוט ה "magic moment" של KLM:

klm-bot

כמה חוקים לבניית בוטים טובים (תוך התחשבות ברמת בשלות השוק):

  • בוטים טובים חיים בתוך פלטפורמה מוכרת – לכו להיכן שהלקוח שלכם חי, והפלטפורמה המתאימה לסוג השירות שאתם מספקים
  • בוטים טובים הם קונטקסטואלים – מבוססי הקשר (ולזה צריך דאטה!!!)
  • בוטים טובים הם מאוד מאוד אפקטיביים. תחשבו איך אתם יכולים להקל על חיי הלקוח שלכם (חיסכון בזמן זו תועלת עצומה)
  • בוטים טובים מבנים דברים שאנשים בכל מקרה כבר עושים היום (חיפשו מטלות שחוזרות על עצמן, שניתן לייעל/לקצר/לשפר אותן)
  • בוטים טובים תפרו מראש את התהליך, ללא הרבה מקום לסטייה ממנו, כדי להימנע מנקודות החלטה (בהתחשב במצב בשלות השוק כרגע, זוהי נקודה מאוד חשובה)
  • בוטים טובים הנם בעלי "קצוות סגורים"
  • בוטים טובים מאוד ברורים לגבי המגבלות שלכם (אם אנשים ירגישו שהבוט שלכם יכול לדבר על כל נושא, האם ישאלו אותו כל שאלה)
  • בוטים טובים נבנים סביב רעיון ה Magic moment / Zero-Friction

בקצרה, כדאי להסתכל על בוטים כ ENABLER המסייע ללקוחות שלנו לבצע דברים:

TO GET STUFF DONE

 הבעיה עם בוטים בעברית

למרות כל הנסיונות והרצון הטוב לפתח יכולות NLP בעברית, אולי תמצית הבעיה היא – שהבעיה שלנו פשוט לא כ"כ בעייתית עבור שאר העולם. כמה אנשים בעולם מדברים עברית? מעט מאוד. התוצאה: אין מספיק תמריץ של השחקנים הגדולים לפתח, תוסיפו לזה את המורכבות של השפה העברית (מאוד, מאוד מורכב הסיפור) וקיבלנו בעיה שכנראה לא הולכת להיעלם בזמן הקרוב מאוד. אז נכון שתולים תקוות בהתקדמות הבינה המלאכותית, ובמיוחד רשתות הנוירונים וה Deep Learning שיציעו פריצת דרך של ממש, אבל על פי כל המומחים עמם אני שוחחתי – הנחת המוצא היא שכרגע NLP לא מספיק מתקדם בעולם על מנת לקיים שיחה "טבעית לגמרי" עם בוט, ובוודאי שלא בעברית. אורי אליאבייב כתב על נושא הNLP בעברית פוסט מרתק ומקיף בבלוג על ML (המרתק אף הוא) – ממליצה לקרוא.

מספר דוגמאות של בוטים מעניינים ואפקטיביים בישראל שכבר היום מספקים ערך פרקטי ללקוחות הארגונים שמציעים אותם, ועובדים בעברית:

  1. הבוט הממוקד של בנק לאומי במסנג'ר, המסייע באיתור סניפים, עוזר להבין היכן הסניף הקרוב אליי, מהן שעות הפתיחה, ומהם השירותים המוצעים שם.
  2. הבוט של פרטנר למידע על חבילות הגלישה, המאפשר ללקוחות לדעת מה היקף חבילת הגלישה שהם צרכו עד כה, כמה נותר להם לגלוש בחבילה ומועד חידוש חבילת הגלישה, הבוט הנונ במסנג'ר, כאשר ניתן לעבור לנציג אנושי בכל עת.
  3. הבוט של – הזכיין של UPS בישראל, גם הוא במסנג'ר, המאפשר ללקוחות לקבל מידע ולשאול שאלות על שטר המטען שלהם.
  4. "הבוט של תותית" (חלק ממהלך שיווקי דיגיטלי) מבית חוגלה-קימברלי עבור מותג Kotex, המספק במסנג'ר מידע לקהל יעד ספציפי (במקרה הזה צעירות לקראת גיוס) דרך שיחה עם "תותית".
  5. הבוט של השף הלבן – המתאים לאנשים מתכונים לפי העדפות ותנאים שונים
  6. מה שמסתמן כתחום יישום פופלרי ביותר – גם בישראל יש כבר בוטים פועלים להזמנות משלוחי אוכל, כמו לדוגמה זה של Tictuk.

מה משותף לדוגמאות האלה? ממוקדים במשימה ספציפית ומתוחמת/קהל יעד ספציפי. עונה על צורך דומה של מספר רב של לקוחות (קבלת מידע על X, צריכת שירות Y – עם עדיפות למספר מוגבל/מוגדר מאוד של אפשרויות בחירה).

טיפים:

  • מהי השאלה ששואלים אתכם הכי הרבה במוקד הטלפוני?
  • כשנכנסים לאתר שלכם, מה המידע שמחפשים שם?
  • נסו להתמקד באספקת מידע מסוג Pull (הלקוח יוזם את האינטראקציה) ופחות מסוג Push (אתם יוזמים את האינטראקציה). רוב החברות כיום חושבות / כבר עוסקות בפיתוח הבוט שלהם. עוד רגע ויהיה פה שטף של בוטים. זה לא ייקח הרבה זמן עד שבוטים יתחילו להציק לאנשים בהמון המון הודעות ופניות, רמת הסבלנות של הלקוחות תרד. אנו מציעים להתמקד תחילה בנושאים בהם הלקוחות פונים אליכם, מה שמוריד את הסיכוי שתטרידו אותם עם מידע שלא מעניין אותם ותייצרו אנטגוניזם.

לסיכום, מצאו משימה שחוזרת על עצמה, משהו שמשותף לקבוצת אנשים גדולה, הגדירו את גבולות המשימה בה אתם מטפלים ואל תחרגו ממנה. בתוך אותו דומיין תחקרו לעומק עד כמה שרק אפשר – תייצרו כמה שיותר תרחישי שיחה, צירופי מילים בהם ניתן לשאול שאלה (כמובן שגם תלמדו תוך כדי האינטראקציות עם הלקוחות). חשוב לזכור את שלושת המטרות קצרות הטווח מההתנסויות כיום עם בוטים, שנמצאים ממש בתחילת הדרך:

  1. להתנסות ולהתחיל "לאמן" שרירים חדשים בארגון, להצית את הדמיון לגבי מה ניתן לעשות בעתיד (ומה לא כדאי).
  2. לחנך את הלקוחות ולהרגיל אותם לערוץ חדש באמצעותו ניתן לשוחח עם הארגון שלנו
  3. ללמוד כתוצאה מההתנסויות האלה.

לקריאה נוספת, ניתן לעיין במצגות שלנו בנושא כאן:

האם בוטים הם "הדבר הבא" ב- Customer engagement?