ענן: תמצות המגמות ומצב השוק בישראל

לאחרונה אנחנו מקבלים שאלות רבות מארגונים מוסדיים על הענן הציבורי. נראה שאחוז הפעילות בענן הציבורי יגבר באופן מהותי בשנים הקרובות. הסיבות לכך (חשיבות בסדר יורד):

  1. Cloud First/ Cloud Only: ככל שעובר הזמן ישנה יותר ויותר פונקציונליות עסקית מתקדמת אשר קיימת אך ורק בענן. (כמעט) כל האפליקציות החדשניות העסקיות המפותחות כעת נמצאות בענן. לגבי אותם פתרונות להם קיימים גם גרסאות ענן וגם גרסאות on premise, על פי תמונת המצב שנמצאת בידינו כעת, החברות מפתחות ומקדמות את גרסאות הענן יותר ויותר לעומת גרסאות ה- on premise אשר "קופאות על שמריהם" ובמקרים הפחות טובים מפסיקות להיתמך. משמעות ניתוח זה היא שארגון אשר ירצה להמשיך ולהשתמש בפונקציונליות עסקית מתקדמת יהיה חייב לעבור לענן באותו האזור ולכן במובנים רבים, בגלל שיקול זה, הענן הוא לא אופציונלי אלא בגדר הכרח. כלל הארגונים המתקדמים יהיו, בדרך כזו או אחרת, בענן.
  2. הענן מספק גמישות ועדכניות טכנולוגית משופרת בעשרות מונים על הגמישות והעדכניות הקיימת בארגוני ה- IT ואף המתקדמים ביותר. כל היכולות הטכנולוגיות החדשניות נמצאות בענן וניתן להתחיל להשתמש בהן על ידי "לחיצה על קליק" (כמעט…). לעומת ארגון מסורתי אשר רוצה להשתמש ביכולות חדשניות: תחילה, עליו לרכוש את הטכנולוגיה החדשה, לאחר מכן להתקין אותה, להטמיע, לתפעל אותה (עדכוני גרסאות וכד'). ולכן ארגונים אשר שואפים להשתמש בטכנולוגיות החדשניות ביותר באופן מהיר עושים זאת באמצעות הענן. אגב, אלטרנטיבה מסוימת לזריזות הטכנולוגית המתקבלת בענן היא הקוד הפתוח שגם הוא מאפשר זריזות גבוהה עקב האפשרות להשתמש ולנסות בפונקציונליות חדשה באופן נוח (ללא רכישה). עם זאת, תפעול הקוד הפתוח (התקנה, קינפוג, עדכון גרסאות וכד') יותר מורכב בסביבת קוד פתוח ב- on prem מאשר בענן ועלול להיות גם יותר מורכב משימוש במוצרים מסחריים.
  3. עלויות באופן כללי ויכולת גידול\קיטון בפרט. ישנם מספר לא מבוטל של מקרים שבהם הענן יכול לספק שירותים זולים משמעותית מאשר הארגון המסורתי. עם זאת, יש גם מקרים שבהם הענן לא ייתן שירות זול יותר מאשר הארגון המסורתי.

לסיכום, כל עוד תימשך המגמה של "יותר ויותר פונקציונליות עסקית אשר קיימת רק בענן" – ארגונים יהיו מחויבים להשתמש בענן, אפילו אם לא יעשו זאת בשמחה מרובה. הרי במערכת היחסים "ספק – לקוח" בענן, הלקוחות מאבדים חלק מכוחם היחסי והספקים מתחזקים. זאת מכיוון שביישומי on prem מסורתיים הלקוח הוא הבעלים של התכנה ויכול באופן תאורטי (וגם מעשי) להחליט שהוא מפסיק את ההתקשרות ונשאר בגרסה הנוכחית שלו של התכנה. דבר זה לא קיים בענן ולכן יכולת התמרון של הלקוח למול הספק נמוכה באופן משמעותי. למרות שיקול זה, לארגוני ה- IT אין נכון להיום ברירה והם חייבים להיכנס לענן כי הספקים פשוט אינם מאפשרים להם להתקדם בסביבת ה- on prem. לגבי אותם ארגונים אשר באופן מסורתי לא מחוברים לאינטרנט או מפוקחים באופן משמעותי על יד הרגולציה, קיימים גם פתרונות לגבי מידע רגיש שלא יכול לצאת מתוך הארגון. מעבר לפתרונות ההצפנה השונים (שמירת המפתחות בתוך הארגון או בענן) ישנם גם פתרונות של tokenization שמשמעותם היא שהמידע הרגיש נשמר בתוך הארגון ב-DBMS\טבלה ומה שיוצא החוצה הוא "מספר סידורי" בתוך הטבלה. ולכן גם אם פתרונות ההצפנה נפרצים, התוקף יגלה בסך הכל את המספר הסידורי בטבלה ולא את הנתון הרגיש (שנמצא רק בתוך הארגון).

לגבי שוק הענן ישנם מספר ספקים גדולים בתחום ועוד הרבה ספקים קטנים חלקם מקומיים. שלושת הספקים המובילים בעולם הנם מיקרוסופט (Azure), אמזון (AWS), וגוגל (GCP).

המוביל ביניהם הוא Amazon – AWS. AWS היו הראשונים בתחום של IaaS ו- PaaS, הם הגדולים בתחום מבחינת הכנסות מספר שירותים ומבחינת היצירתיות בתחום. לדוגמה, AWS היו הראשונים שיצאו עם שירות serverless (בשם Lambda). מהות השירות (אשר כעת קיים גם ב- Azure וב- GCP) הוא קוד שמחכה ל- trigger כלשהו ומתבצע כאשר ה- trigger מתקיים. התשלום מתבצע לפי מספר הפעמים שהקוד רץ (ולא מחייב שימוש ותשלום לפי שרת). דוגמה נוספת למובילות של AWS היא העובדה שכל הפתרונות החיצוניים אשר מבצעים אופטימיזציה של עלויות ענן (כלומר מסתכלים על השימוש בענן וממליצים המלצות כגון "במקום 5 שרתים גדולים כדאי לעבור ל-20 שרתים קטנים") יודעים לעבוד מעל AWS אבל לא תמיד על שאר העננים. כלומר, AWS הוא המוביל.

Azure של מיקרוסופט גם הוא נחשב בין המובילים בתחום עקב ההשקעות הגדולות של מיקרוסופט בתחום (שאגב תומכת ביישום כל הטכנולוגיות בענן שלה כמו לינוקס ולא רק ב- windows) וגם עקב הנוחות של ארגונים להשתמש בסביבה המוכרת להם – לדוגמה שכפול של Active directory מתוך הארגון ל- Azure מתבצע באופן שהוא seamless. אגב, מיקרוסופט הוציאו לאחרונה פתרון חדשני AzureStack שהוא יישום חלק מיכולות הענן הציבורי Azure בתוך הארגון על ידי מכונה שמתנהגת כמו Azure הציבורי. פתרון זה יכול להקל מאוד על מעבר ארגונים לענן.

GCP של google גם הוא בין השלישייה המובילה. תוך ניצול היתרון הטכנולוגי של גוגל בתחומים רבים (לדוגמה רשת פרטית שמחברת בין המרכזים של גוגל -כך משיגים מהירות רבה יותר), ויכולות טכנולוגיות אחרות. GCP נחשבת בהחלט בין אחת המובילות אך מידת הבשלות שלה לעבודה מול enterprises בישראל עדיין לא מלאה בשלב זה.

עננים בולטים נוספים מעבר לשלישייה הפותחת הנם הענן של אורקל והענן של IBM. אורקל משקיעה רבות בענן שלה, רוכשת חברות רבות, הן חברות SaaS והן חברות המספקות טכנולוגיות ענן אחרות (לדוגמה רכישת ravello הישראלית). מן הסתם לאורקל יתרון בהרצה של טכנולוגיות מסורתיות כמו oracle dbms , יתרון בהפעלת bare metal ועוד. IBM בצעו רכישה של softlayer אחד העננים המתקדמים שכלל יכולת ייחודית של bare metal (הקמה ושימוש בשרתים פיזיים ולא רק וירטואליים). וכמו אורקל גם היא מאפשרת חיבור מתקדם בין מה שרץ בתוך הארגון לבין מה שרץ בענן הציבורי.

גם לספקי הענן המקומיים יש מקום. יתרונם של הספקים המקומיים הוא הן בהיבטי רגולציה (נמצאים בישראל) והן בהיבט של letancy ועלויות רשת. הספקים בישראל הנם טריפל סי, בזק בינלאומי, Med1, טלדור, one1 בינת ועוד.

להערכת STKI ארגונים לא יתרכזו בענן אחד אלא ישתמשו במקביל במספר עננים – כל אחד לפי היכולות הטכניות שלו, עלויות  ולפי פרמטרים נוספים (לדוגמה, דרישות רגולציה, היכרות מנהל הפרויקט עם טכנולוגית ענן מסוימת ומידת הדחיפות לסיום הפרויקט).

מעבר של ארגון לענן אינו טריוויאלי. מעבר לסוגיות של רגולציה, ישנן גם סוגיות תפעוליות רבות אשר ארגון נתקל בהם בפעם הראשונה. לדוגמה, ארגון תקצב פרויקט ב- 10K ₪ לשימוש בענן לחצי שנה. מסתבר שהפרויקט סיים את התקציב תוך חודש וחצי וכעת יש לקבל החלטות באופן מהיר מה עושים בכדי לא לפגוע בלקוחות שמשתמשים בפרויקט. מדובר על החלטות שונות ובקצב מהיר יותר ממה שהיו רגילים. דוגמה נוספת: ענן שינה את תנאי השימוש שבו וכעת ישנה שאלה משפטית רגולטיבית האם ניתן להמשיך ולהשתמש בענן באותו אופן.

כלומר הענן מחייב התארגנות שונה ובניית תהליכים חדשים בין הגורמים הבאים:

  1. תפעול תשתיות
  2. רגולציה
  3. רכש
  4. מטה (העוקב אחרי התקציבים)
  5. אבטחת מידע\סייבר

ישנם גם כלים אשר באים לתת מענה לסוגיות אלו. מדובר על תחום cloud management platforms עם יצרנים כמו rightscale scalr cliickR (cisco) cloudform redhat ועוד. אנחנו ממליצים לארגון ללמוד סוגיות אלו (וכמו כן, לא לבצע רכש של כלים כאלה כעת).

לסיכום, הענן כאן והוא בהחלט תופס תאוצה. ארגונים צריכים להשקיע את המשאבים בכדי לפחות לטעום מן הענן כך שיהיו מוכנים לפרויקטים גדולים ומהותיים בענן.

מודעות פרסומת
ענן: תמצות המגמות ומצב השוק בישראל

על LinuxONE

יבמ הכריזה בשבוע שעבר על LinuxONE, פלטפורמה חדשה להרצת מערכות לינוקס המבוססת על טכנולוגיית המעבדי ה- Mainframe המתקדמת (מדובר על המעבדים הותיקים ביותר בשוק). מדובר על בחירה טובה של IBM להתרכז בלינוקס. הדבר המדגים את חשיבות לינוקס והמקום המהותי שסביבה זו תופסת הנה שמיקרוסופט תומכים בסביבה זו וגם מתגעים בשימוש הרב של לינוקס בסביבת AZURE.

יבמ החליטה לנצל את הייתרון היחסי שלה באימוץ פלטפורמות פתוחות ומתקדמות עם הידע המסורתי שלה בדרישות ממערכות enterprise ובראשן אמינות ברמה הגבוהה ביותר.

הפלטפורמה הנה שילוב של חומרה ותוכנה המוכנה מראש לעבודה – מה שנקרא בשוק כ- converged infrastructure במימדים גדולים (לעומת hyperconverged המדברת על שילוב של חומרה קטנה במימדים קטנים ואשר מתחברים אחד לשני).

נראה ש- IBM בצעה השקעה מהותית בפלטפורמה זו. בין הייתרונות הישירים ניתן להזכיר את כוח החישוב הגדול – מדובר על המעבדים המהירים ביותר בשוק (5 GHZ) , שימוש ב- 4 רמות של memory cache,  תמיכת חומרה יעודית הן ב- IO והן בביצוע משמימות קריפטוגרפיות.  מדובר על אחת מהמכונות החזקות בשוק, במיוחד למשימות שדורשות הצפנה והרצה של מסדי נתונים מהדור המתקדם. תכונות נוספות של הפלטפורמה היא מערכת אנליטית עצמית אשר מקבלת נתונים על ניצול המשאבים ובריאותם ויכולה לתת המלצות ואף לבצע פעולות הקשורות להרצת המשימות וזמינות המערכת (כאשר מתקבלת התראה המערכת מעבירה יישום מרכיב פיזי אחד לשניה – לפני שהתרחשה התקלה).

אחת התכונות המעניינות ביותר הן ארגוני enterprise והן סטאטאפים ולחברות מהדור החדש היא אופציה של תמחור לפי שימוש שנקרא elastic pricing. ניתן להתחיל להשתמש בפלטפורמה ללא תשלום מראש ולשלם חודשית על השימוש בפועל.

אכן נראה ש-יבמ מכוונת כאן לחברות מהדור החדש ולמערכות מתקדמות וזאת גם לפי הטכנולוגיות המתקדמות שנתמכות כאן (רשימה חלקית): nodejs scala erlang ruby tomcat ruby python  puppet chef docker chef Openstack vreliaze   mariadb mongodb postgresql Cassandra couchdb  oracle db2 mysql Hadoop infosphere  spark.

נכון להיום פתרונות converged infrastructure נכנסו בעיקר רק לאזורי נישה הן בקרב ארגוני enterprise והן בקרב סטאטאפים וחברות מהדור החדש. יבמ מקווה כאן להצליח ולחדור את המחסום הן בגלל היכולות הטכנולוגיות והן בגלל צורת התמחור המתקדמת. ארגונים אשר אינם יכולים להעביר את המערכות שלהם לענן הציבורי ימצאו בפלטפורמה עניין רב – ההשקעה במעבדים קריפטוגרפייים יעודיים מתאימה במיוחד לאותם ארגונים אשר חוששים מהענן הציבורי והיכולת הטכנית לביצוע חישובים בקנה מדה גדול מאפשרים התאמה הן לארגונים גדולים.

הסכנה שאותם ארגונים חשים כאשר מתלבטים האם להטמיע פלטפומה שהיא proprietary אמורה להיות נמוכה כאן כי הרי מדובר על סביבת לינוקס ואשר בתאוריה (ובפועל) ניתן במידת הצורך לחזור לעבוד על שרתים רגילים וסטנדרטיים.

בישראל, בקרב ארגוני enterprise חוסר התמיכה בסביבת windows עלולה להקשות על מאמצי החדישה אולם בקרב רובם המכריע של הסטאטאפים והחברות מהדור החדש לנקודה זו אין כמעט רלוונטיות.

לסיכום, מדובר על אבן דרך בהתקדמות שוק ה- converged infrastructure עם פלטפורמה חדשה שיכולה להוות תשתית מרכזית בקרב ארגונים רבים.

על LinuxONE

אתרי ה- Web החדשים – מקבלים "חיזוק" מפלטפורמות מסחר אלקטרוני

ארגונים כיום מכל הסקטורים בוחנים מחדש את התצורה בה הם מדברים עם הלקוחות בערוצים הדיגיטליים ובתוך כך האתר (הערוץ מס' 2 בחשיבותו כיום אחרי המוקד הטלפוני! וערוץ משמעותי עבור נושא שירות-עצמי) מקבל תשומת לב רבה. אנחנו עדים כיום להרבה פרויקטים בישראל של "בנייה מחדש" וגם חשיבה מחדש של אתרי ווב. פשוט – האתרים הרגילים כבר אינם מתאימים! מה ארגונים מחפשים כיום? מה שהלקוחות שלהם רוצים:

  1. פרסונליזציה, התאמת האתר והתכנים ללקוח
  2. בניית "קטלוג שירותים / מוצרים" בצורה יותר קלה לשימוש – הורדת ה"סירבול" בשימוש באתר
  3. התאמה ל Devices השונים (אסטרטגיית מובייל / נייטיב / ריספונסיב וכד')
  4. חיבור יותר הדוק בין הערוצים השונים לבין עצמם (יכולת "מעבר" בין פעולה שהתחלתי ב WEB לפעולה שאמשיך במובייל וכד')
  5. יכולות שירות עצמי
  6. חיבור בין אונליין לאופליין (כשלקוח מתקשר למוקד הטלפוני לאחר שגלש במשך 10 דקות באתר – לנציג יהיה כבר פרופיל דיגיטלי ויוכל לספק שירות יותר ספציפי)
  7. יכולת לנתח ולבצע אנליטיקה על התנהגות וחוויית הלקוחות באתר ובמובייל (על כך קיימנו מפגש לאחרונה – Digital analytics – אשר את סיכומי נפרסם בקרוב).

מגמות בשוק הישראלי:

בשוק המקומי יש בשנה האחרונה מגמה של שימוש בפלטפורמות Ecommerce (דווקא יותק קוד פתוח, פחות חבילות מסחריות "קלאסיות"), אפילו באתרים "רגילים" שאינם בהכרח למטרת מכירת מוצרים באתר. ארגונים מכל הסקטורים (בנקים, ריטייל, אפילו משרדים ממשלתיים) מסתכלים כיום על חבילות Ecommerce בבואם לפתח מחדש את ערוץ ה WEB שלהם מכיוון שלחבילות אלה יש הרבה ערכים מוספים אשר לאתרים הרגילים כיום (ולכלי בניית האתרים הרגילים – פלטפורמות WCM) – פשוט אין, כמו לדוגמה פרסונליזציה, קטלוג שירותים, מנגנון תשלום נוח (אם רלוונטי), ועוד.

מבחינת מפת הספקים בתחום ה Ecommerce ספציפית:

נוצרו 2 מחנות של כלים:

  1. מחנה אחד הוא כלי ה- High End ה"גדולים" (SAP Hybris, אורקל ATG, יבמ Websphere Commerce)
  2. המחנה השני הוא כלי קוד פתוח (בארץ בעיקר Nopcommerce ו – Magento). בשוק המקומי ארגונים נוטים לא לאמץ את הכלים הגדולים והיקרים, אלא ללכת על כלי קוד פתוח – Magento (שמבוסס PHP) אל מול NopCommerce (מבוסס דוט נט – לכן גם יותר נפוץ בארץ, אין לנו עדיין המון אנשי PHP). כלומר, זהו אחד המקרים הבודדים בהם ארגונים בישראל מעדיפים קוד פתוח על פני כלים רגילים, בעיקר בגלל ההתארגנות של הספקים המקומיים – מיישמי ה WEB COMMERCE המובילים (EWAVE, רילקומרס, מטריקס, NG SOFT ועוד) תומכים בכלים אלה ויש כבר רשימת פרויקטים מכובדת מאוד.

ב 16.11.15 נקיים מפגש בנושא אסטרטגיות Web, mobile, Ecommerce בו נשוחח על סוגיות אלה.

אתרי ה- Web החדשים – מקבלים "חיזוק" מפלטפורמות מסחר אלקטרוני