תפקידים חדשים לניהול חוויית הלקוח

"מנהל/ת חווית לקוח" Customer Experience Manager הנו תפקיד יחסית חדש בשוק העבודה ולכן עדיין ניתן למצוא הגדרות שונות לתפקיד זה, כמו גם שמות שונים המתארים אותו:

• Chief Customer Officer

• VP of Customer Experience

• Customer Success Manager (רווח בעיקר בקרב חברות מוצר SaaS)

 

ניצנים של הופעת התפקיד החלו סביב 2003 עם הופעתם כ-20 מנהלי חווית לקוח ברחבי העולם, שתפקידם תחילה סבב סביב 'שימור לקוחות', על מנת לתת מענה לבעיה כואבת. כיום מוערך כי ישנם אלפי מנהלי CX בעולם (למעלה מ 500 מנהלי חווית לקוח בעולם באופן רשמי ועוד מאות עובדים שמבצעים את תפקיד זה ללא כותרת תפקיד רשמית). התפקיד מתפתח במהירות וגיוס העובדים לתפקיד זה עולה מדי חודש, גם בישראל.

על פי נתוני ה CCO (Chief Customer Council), 35% מחברות ה Fortune 500 איישו את תפקיד ה CCO (עלייה מ22% לפני כשנתיים, במצב בו רק ל39% מהארגונים היה גורם או כמה גורמים שבאופן בלתי פורמלי עסקו בנושא חווית הלקוח – על פי מחקר של Russell Reynolds).

רוב החברות מבינות את חשיבותו הגוברת לחברה ומתפקיד בגדר Nice to Have הוא הפך לחיוני ליצירת מנגנוני צמיחה עסקית, בנוף תחרותי בו חויית לקוח טובה = צמיחה.

אם בעבר אנשים רבים חשבו כי אין צורך בתפקיד מנהל לקוח כיום הם מסתכלים עליו כתפקיד הכרחי ובמקרים רבים (50%), כהרחבה לתפקיד CMO – מנהל/ת השיווק.

אחד המאמרים החשובים בתחום, ששימש כרקע לעליית יוקרת התפקיד, היה מאמר מפורסם ב Forbes שנכתב בסוף 2016 בשיתוף עם מקינזי בשם “Why Your Company Needs a Chief Customer Officer".

על מנת להגדיר טוב יותר את התפקיד, חשוב להבין מה המטרות והאתגרים העומדים בפני מנהל חוויית הלקוח.

בתחילה תפקיד זה הוגדר על פי מדדי הצלחה של אותו מנהל ביחס לתרומתו להכנסה לחברה, ואחוז שימור לקוחות קיימים/ גיוס לקוחות חדשים. עם הזמן, הגדרות התפקיד הורחבו ונוסף לו ממד נוסף של סמכות בעצם לפעול "בשם הלקוח", תפקיד בעל ערך רב שנותן לארגון פתרון לבעיות 'כרוניות' עם לקוחות, יוצר יתרון תחרותי לטווח ארוך, משמר לקוחות רווחיים ומייצר אסטרטגיית ניהול חוויות באופן מתמשך.

למעשה, מטרת העל של מנהל חוויית הלקוח הינה לייצר תרבות ממוקדת לקוח בארגון בו הוא עובד ולשקף את דעתו בצורה ברורה אל מול הדרגים הניהוליים השונים.

נתון נוסף ומעט קודר: נכון למחקרים שנעשו ב 2017, CCOs הנם בין התפקידים הבודדים ברמת ניהול גבוהה בארגון בעל משך תעסוקה ממוצע של 26 חודשים בלבד! במלים אחרות, קשה "להחזיק מעמד" זמן רב בתפקיד זה בגלל פער הציפיות שמתרחש בכל ארגון כמעט. ההנהלה הבכירה מצפה לתוצאות מיידיות בכל מה שקשור ביוזמות חויית לקוח. אולם המסלול ליצירת תרבות מוכוונת חויית לקוח הוא מסלול ארוך טווח עם תוצאות משמעותיות ביותר – אולם בטווח הרחוק ולרוב לא המיידי. ה “Quick wins” המפורסמים לא מצליחים לרוב לענות על הציפיות הגבוהות ומנהלים רבים לא עומדים באתגר ומוצאים דרכם החוצה. וכך פעמים רבות קורה (ומי שעוסק בעולם CX יוכל להזדהות) שבשלב מסוים הסבלנות אוזלת, רוצים לראות תוצאות מוחשיות, ואז הלחץ לייצר quick wins מסיט אותנו מאותה דרך ואסטרטגיה ארוכת טווח.

הייחודיות של מנהל חווית לקוח (בהשוואה לסמנכ"ל שירות לקוחות) הוא העצמאות והיכולת ליצור ולהנהיג אסטרטגיית לקוח בכל אגפי החברה מבלי להיות כפוף להגבלות של יחידות עסקיות שונות בחברה.

לסיכום, תפקידם ומטרתם של מנהלי חווית לקוח היא להבין את המניעים ודרכי החשיבה של הלקוח כדי לייצר אסטרטגיה ותוכנית עסקית שתגייס ותשמר את הלקוחות הרווחיים ביותר, לייצר ערך גבוה יותר עבורם, להגדיל את נאמנותם, ולהיות בעלי הסמכות להשמיע את קול הלקוח להנהלה ולכל אגפי החברה (הרבה פעמים מוגדרים כ"שגרירי הלקוח").

למנהלי חווית לקוח יש 3 מטרות משותפות, ללא קשר לסוג הארגון בו הם עובדים:

1. הגדלת ערך לקוח, ההתמקדות צריכה להיות במדדי הערך ללקוח – שביעות רצון, הפחתת ה CES (Customer Effort Score), שיפור ה CSAT (Customer Satisfaction), ושיפור חוויית הלקוח בראייה של כלל נקודות המגע. CCOs מקשרים מדדים אלה למדדי היעדים העסקיים (רווחיות, צמיחה, התייעלות וכד') כדי להוכיח ולהמחיש את הערך שבשיפור חויית הלקוח, אולם הם לא אמורים להימדד על גידול ברווחיות/הכנסות, אלא רק על שיפור הערך ללקוח.
2. יצירת תרבות ממוקדת לקוח בכל אגפי החברה (כולל עובדי החברה שאינם במגע ישיר עם הלקוחות). כדי להשיג מטרה זו, CCOs עוסקים רבות ב"שיווק ותקשור, וב Storytelling בתוך הארגון" על החשיבות ב Customer – Centricity ואיך הדבר מיתרגם לגידול בהכנסות, בהעלאת שביעות רצון, בצמיחה וכד'. לטובת מטרה זו, CCOs נדרשים יותר ויותר לעסוק בדאטה ואנליטיקה, לגבש מדדים ולקשר אותם ישירות למטרות העסקיות, וכמובן – לתקשר כמה שניתן את התוצאות.
3. הנגשה והוכחה של חשיבות הנושא למנכ"ל, ההנהלה, העובדים, בעלי המניות וכל גורמי העניין (Storytelling). מכיוון שזהו תפקיד חדש יחסית לא כולם מבינים את הערך שלו וצריך לעסוק רבות ב"שיווק" חשיבות הנושא לארגון.

מחקר של בלומברג מצא כי מנהלי הארגון הבכירים דירגו את תפקיד מנהל חווית הלקוח בעדיפות עליונה:

דרישות התפקיד:

1. יכולות אנליטיות, ניתוח והסקת מסקנות. שימוש בסקרים ומדדים מוכרים כדוגמת NPS, CSAT, CES ועוד.
2. עבודת צוות וראייה מערכתית.
3. ניהול והנעת צוותים
4. הבנה טכנולוגית (עד רמה מסוימת), למידה עצמאית של טכנולוגיות חדשות
5. יכולות Storytelling

מיצוב תפקיד מנהל חוויית הלקוח במבנה הארגוני:

התפקיד נחשב לתפקיד בכיר אשר ראוי שיקבל תמיכה גלויה ומוחצנת מרמת ההנהלה הבכירה, לתת לו/לה את הסמכות והמנדט ההכרחיים כל כך להצלחתם בתפקיד.

בשל כך, כ-80% מCCOs ומנהלי חווית לקוח יכהנו בהנהלה הבכירה (כפופים ומדווחים ישירות למנכ"ל). כמו כן, כ- 50% כ-CMOs מנהלי השיווק יהפכו להיות מנהלי חווית לקוח כחלק מהרחבת ה SCOPE של עולם השיווק.

לאחרונה, רווחת התפיסה כי תפקיד ה CXO חייב לעבור גם לדרגי הביניים על מנת להפוך אותו לדרג יותר ביצועי ותפעולי, משהו שמראה על התפתחות ובשלות של התחום.

כלומר, ממצב בו CXOs נדרשו בעיקר לגבש אסטרטגיה ולכל היותר לעסוק במדידה שלה, הם כיום נדרשים לתפעל אופרציה, לגבש ולייצר מסעות, להיות מעורבים מאוד בעשייה ובהוצאה לפועל של האסטרטגיה.

 

טקטיקות וכלי "עבודה":

CCOs / CXOs עושים שימוש בין היתר בסקרים ובכלי VOC – Voice of the Customer, מדדים (NPS, CSAT, CES), מתודולוגיות ליצירת אמפתיה (פרסונות, Empathy maps), ו Co-Creation (Service Design, Design Thinking).

חלקם יגבשו נהלים שמחייבים עובדי Back Office "לצאת לשטח" ולהיפגש עם לקוחות, לחייב עובדים לעשות שימוש בעצמם במוצרי ושירותי הארגון מפעם לפעם, על מנת להיכנס לנעלי הלקוחות ולגבש תפיסת Outside-in. לדוגמה, Cleveland Clinic שעוסקת רבות ביצירת אמפתיה באופן שיטתי בארגון עם הלקוחות שלה, שולחת את עובדי המחלקה הפיננסית ובראשה ה CFO, להצטרף לסבבי רופאים ולהיות עדים לאינטראקציות שלהם עם הלקוחות.

רבים מהם ימנו "נאמני" / "שגרירי" חויית לקוח בארגון שיסייעו להם בהובלת המסר לארגון ובהוצאת היוזמות לפועל (אחד הצעדים במתודולוגיות ניהול השינוי).

 

לסיכום, בסופו של דבר CCOs / CXOs הם סוכני שינוי שאמורים לייצר תרבות ארגונית ממוקדת לקוח בכלל יחידות הארגון, מה-CEO ועד אחרון העובדים (לא רק ב Front Lines). לכן, תיאור ואופי התפקיד משתנה בהתאם למצב בו הארגון נמצא. לדוגמה, בחברות שכבר ממילא מאוד ממוקדות-לקוח, התפקיד יתמקד יותר במציאת דרכים חדשות לשפר את חויית הלקוח. בארגונים בהם התרבות הארגונית ממוקדת מוצר/תהליכים, עיקר המאמץ יתרכז סביב יצירת תרבות ארגונית ממוקדת לקוח וגיבוש אסטרטגיה לניהול השינוי.

אחד המקצועות שמשקפים תפיסת חויית לקוח כוללת ומתמשכת – CSM:

Customer Success Manager. זהו תפקיד יחסית חדש בשנים האחרונות, שצמח מהצורך של חברות B2B (חברות טכנולוגיה שמוכרות מוצרים במודל ענן Subscription based), וכיום עושה דרכו גם לארגוני B2C (עם דגשים מעט שונים).

הרעיון מאחורי תפקיד "מנהלי הצלחת לקוח" הוא למנות אנשים שתפקידם לשגרר את הלקוח בארגון על פני ה Silos / מוצרים/ צוותים השונים – שירות, מכירות, פיתוח מוצרי, תמיכה וכד', ובסופו של דבר לוודא שהלקוחות מקבלים את הערך המיטבי מהמוצר/שירות. הדבר לא מסתכם רק ב"שירות טוב", אלא בראייה כוללת של כל מרכיבי הערך בחויית הלקוח, כולל אפילו פיצ'רים חדשים במוצר (מנהלי חויית לקוח יכולים להוות מקור מידע מצוין למנהלי המוצר).

וזו בדיוק הסיבה שהתפקיד רווח מאוד בקרב חברות טכנולוגיה שעובדות במודל ענן, מודל שממחיש את ההמשכיות ב FUNNEL של הלקוח שממש לא מסתיים בשלב "מכירה". למעשה, ה"מכירה" אינה נגמרת אף פעם, שכן במודל SaaS, הלקוח לא רכש מוצר אלא הצטרף לשירות וכל הזמן צריך להרגיש שהשירות מספק לו ערך על מנת להישאר בשירות.

Source: Antavo

מנהלי חויית לקוח מוודאים שהלקוחות אכן עושים שימוש בשירות ומקבלים ערך, בין השאר על ידי מדידה וכלי דאטה, סקרים ושיטות שמגיעות מעולם ה Voice of the customer. הם מקיימים אינטראקציות יזומות מול הלקוחות, מוודאים שהם מקבלים את הערך שהם מבקשים מהשירות/מוצר, ולעתים גם נושא ה Cross/up-sell הנו אחד מהתפקידים, אולם לרוב מנהלי CSM יימדדו על ערך (שמשתקף בrenewals מתוך ההנחה שלקוח מרוצה הוא לקוח שמחדש) ולא על מכירות!

מיקום CSMים בהיררכיה האירגונית משתנה מארגון לארגון, הוא יכול להימצא:

• בדרג הניהולי ( (C Level
• מדווח למנהל הפיתוח העסקי (Business Manager).

תפקיד ה CSM הוא לדאוג שלקוחות החברה יהיו שבעי רצון מהשירות ומהמוצר שלהם, ולשנות את מה שטעון שיפור. ואף יותר מכך, לוודא שיש שימוש משמעותי ( Adoption rate  גבוה) במוצר/שירות שהם נותנים. משום שבסופו של דבר מטרתו לבנות קשרי לקוחות לטווח ארוך, וכאלו שיהפכו את הלקוחות ל- Advocates.

"מנהל/ת הצלחת הלקוח" נתפש כ"יועץ מהימן" (Trusted Advisor) והלקוחות פונים אליו משום שרואים בו מקור לקבלת מידע מהימן המגובה בנתונים, ניסיון ואינטואיציה משכילה. הוא/היא נתפסים בעיניהם כבעלי תפקיד שבאים לעזור להם ולא כמי שבא למכור להם.

התכונות והכישורים הנדרשים מה CSM הינם:

• יכולות מכירה ושיווק – אדם בעל יכולות שכנוע, שיכול לשכנע לקוחות שאינם מבינים את התועלת להשתמש ביכולות המוצר.
• בטחון ויכולות בינאישיות גבוהות – מקשיב ופתוח, אך עם זאת לא חושש מעימות עם לקוח: היכולת להקשיב לרצון הלקוח ויחד עם זאת לעתים לסרב לבקשות ולהציע הצעה שמתאימה יותר לצרכיו מתוך ראייה כוללת של הערך ללקוח.
• פרואקטיביות – נותן ללקוח הרגשה שהוא שומר עליו ודואג לאינטרסים שלו.
• אנליטי – יכולות שהולכת ונעשית חשובה יותר, טיפול בנתונים, ניתוח ואנליזה
• אמפתיה גבוהה, היכולת להיכנס לנעליים של אדם אחר
• כישורים טכניים, CSMים הם ברובם אנשי דאטה, ואם מדובר על חברת מוצר – יכולת למידה עצמאית כדי לספק מידע ללקוחות מבלי להיות תלוי במנהלי המוצרים.
• דמות מוערכת וסמכותית בארגון שיוצרת קשר טוב עם מנהלי המוצר בחברה. עליו להתעמק בנושאים כדי לקבל ידע רב ככל האפשר מבלי להיות תלוי במנהלים כל הזמן. מכיוון שגם קולגות וגם אנשי הצוות שלו פונים אליך לקבלת תמיכה, הדרכה וייעוץ.
• Soft & Hard Skills המשלבים ידע וכישורים טכנולוגיים, בינאישיים, יכולות מכירה, והבנה עסקית באילו ממגוון המדיות הקיים כדאי להשתמש.