הארכיטקטורה התהליכית לחוויית לקוח

לצד הטרנספורמציה הדיגיטלית בה נדמה שכולם עסוקים, קיימת טרנספורמציה נוספת משיקה, והיא המעבר של הארגון למיקוד בחוויית לקוח.

למה להשתמש במלים מפוצצות כמו "טרנספורמציה" בהקשר של חווית לקוח? כי מדובר בשינוי תפיסתי, מבני, תהליכי, מחשבתי. ארגונים לא נולדו לתוך מציאות תחרותית בה המנצחים הגדולים הם אלה המצליחים לעצב ולטייב את חוויית הלקוח, רובם נולדו לתוך עידן בו עלויות או טיב המוצר הם המבדלים. כתוצאה מכך, ארגונים בנויים מקטעית (שיווק/מכירות/שירות/תפעול) ומוצרית. אם תסתכלו על מבנה ארגונים חדשים יחסית בעולם ה B2C, ובייחוד על ה Digital Natives הבולטים (נטפליקס, אובר, Airbnb ודומיהם), תבינו מייד שבארגונים כאלה אין צורך בטרנספורמציה שכזו. חוויית הלקוח היא זו המכתיבה את האופן שבו הארגון פועל. המבנה, התהליכים, שיטות העבודה וגם דפוסי המחשבה והתכנון, כולם פועלים כדי לשרת את המטרה הזו. הארגונים האלה נולדו לתוך המציאות הזו.

המשמעויות של ה"טרנספורמציה למוכוונות חוויית לקוח" הן רבות, וכוללות משמעויות ארגוניות (מבנים ארגוניים משתנים), משמעויות פוליטיות (בכ20% מהארגונים הגדולים ממנים CCO/CXO – Chief Customer Officer / Chief Experience Officer לעתים כיחידה נפרדת ולעתים תחת שיווק/גוף עסקי אחר), תהליכיות (הגדרה מחדש של יחסי הגומלין בין שיווק-IT-מכירות-דאטה ואנליזה-תפעול), תרבותיות, טכנולוגיות ועוד. אבל במאמר הזה אנו רוצים להתמקד במשמעויות שקשורות בבניית הארכיטקטורה התומכת שארגונים נדרשים לה, ה"בניין" שיתמוך במאמצי העיצוב, ההפעלה והשיפור המתמיד של חווית הלקוח.

הבנייה הזו כבר כאן ומתחילה להתרחש בפועל ממש בימים אלה. אם בשנה שעברה הרגשנו שארגונים מנסים לעכל את המציאות החדשה, מודעים לכך שעליהם להשתנות אך לא בטוחים איך, השנה אנחנו מתחילים לראות כבר תכניות יותר אופרטיביות, שכוללות יישום של אבני הבניין והתשתית התומכת – חבילות Marketing Automation כשלב ראשוני, אנחנו רואים גם התארגנות מבחינת מבנה אנשים ותהליכים וניסיון להתחיל לגבש ממשקי עבודה בין האגפים השונים – שיווק, טכנולוגיה, דאטה, אסטרטגיה, דיגיטל, שירות, תפעול… זוהי רק ההתחלה, אבל עדיין – התחלה.

אז אנחנו עכשיו בתקופה בה נוצרים מערכים ארגוניים חדשים. כמעט בכל ארגון עמו אנחנו בקשר, בכל תעשיה, אנחנו מרגישים את השינוי. אולם יחד עם ההתקדמות הזו, אנו רואים שלארגונים רבים התמונה כולה עדיין לא ברורה. איך בסוף כל החלקים מתחברים? מה בין Marketing automation למסעות לקוח? מה בין תפעול לאנליטיקה? איך נראית ה"זרימה" בין החלקים השונים? מהם שלבי הפעולה העתידיים?

לצורך זה גיבשנו ארכיטקטורה תומכת חוויית לקוח, זוהי ארכיטקטורה תהליכית שמנסה להראות מצד אחד – איך הכל מתחבר, ומצד שני – מהם הצעדים השונים שמרכיבים את התהליך השלם.

CX Architecture

Data Platform: פלטפורמת הדאטה וניהול זהויות
הכל ייפול ויקום על הדאטה, זוהי מנטרה שאנחנו לא מפספסים הזדמנות להדגיש. דאטה = הלב של הארכיטקטורה. אין דבר חשוב יותר להשקיע בו בזמן הקרוב מאשר בפלטפורמת הדאטה שלכם.
אל תתפתו לקפוץ לשלב ה ENGAGEMENT והערוצים לפני שיש לכם גרעין טוב של פלטפורמת דאטה המכילה זהויות לקוחות עם "הכנה למזגן" להתחברות למקורות מידע רבים ככל האפשר.
אבל "דאטה" זה לא מספיק, אותה פלטפורמת דאטה צריכה להיות מאורגנת סביב "זהויות" של לקוחות. אחד העיסוקים המאתגרים בשנה הקרובה יהיה לנהל את אותן זהויות – Customer Identities, ולחבר כמה שיותר פיסות מידע לאותה הזהות, לא משנה באיזה ערוץ אותו לקוח משתמש, באיזה device/מכשיר, האם משוחח עם הארגון ב online או ב offline. כאן טמון האתגר של חיבור מידע בין לקוחות "מזוהים" ו"לא מזוהים", מידע על נקודות מגע "פרסומיות" לעומת "שיווקיות"/"שירותיות"/"תפעוליות", והרחבה מתמדת של אותה פלטפורמת דאטה שחייבת להיות אמינה, איכותית, רחבה ורלוונטית.
בשלב זה לא רק חשוב אלא קריטי לקיים שיתוף פעולה הדוק עם אגף הטכנולוגיות, ה- Data Officer, וכל מי שאמון על ניהול הדאטה בארגון (עוד שינוי מהותי שמתרחש במקביל בארגונים כיום – ההסתכלות על דאטה בצורה מרכזית והניהול היותר מסודר של הנתונים). לכל אחד מהשחקנים יש חלק חשוב בהקמת ה Data Platform, בתחזוקה, בניהול, ב Governance ובהרחבה שלה לאורך זמן.

Content – תוכן:
עוד יכולת (וכרגע לגמרי מפוספסת בישראל!) שנמצאת בלב הארכיטקטורה היא יכולת התוכן. הרי ללא התוכן, מדובר במבנה מפואר בעל צינורות ומנגנונים מתוחכמים שכלום לא זורם בתוכן. התוכן רק כעת מתחיל לקבל את החשיבות הראויה לו – כ"נשא" העיקרי שמסיע את הערך ללקוח. יש כאן הרבה מקום ליצירתיות, חדשנות, והתקרבות אמתית לצורך האמתי של הלקוח לקבל מידע ושירותים המותאמים לו אישית.
בתחום זה אנו מזהים פער משמעותי כיום, בין החשיבות המאוד גבוהה שניתנת לתחום התוכן, ניהולו, שימוש בכלים טכנולוגיים התומכים באסטרטגיית Content Marketing, ובין החשיבות הפחותה יחסית שהתחום מקבל בישראל. שימו לב לאסטרטגיות ניהול, יצירה, אצירה, הפצה והתאמה של תוכן, והתחילו לבחון כלים תומכים לניהול תוכן כמו כלי Content Marketing, כחלק ממכלול הכלים הטכנולוגיים המאומצים כיום.

אנליטיקה:
אנליטיקה עוטפת את כל מחזור החיים של ניהול חויית לקוח ומשמשת אותנו בכל שלב, החל משלב ה"גילוי" בו אנו מגלים תובנות בדאטה, דרך שלב עיצוב חויית הלקוח (עדיין בשלב התיאורטי), ולבסוף אופטימיזציה שבוחנת בדיעבד מה קרה ועוזרת לנו לגזור תובנות המוזנות בחזרה לפלטפורמת הדאטה.
אנליטיקה תמיד הייתה ותמיד תהיה, אז מה השתנה? השינוי העיקרי לדעתנו הוא שהאנליטיקה שעד כה ישבה לצד המאמצים ה"תפעוליים", משולבת אינהרנטית בכל שלב בתהליך ניהול חויית הלקוח. אי אפשר כבר להפריד! אם היינו יכולים לחבר את האנליטיקה, עיצוב מסעות הלקוח, ואת התפעול שלהם לכדי אדם אחד שיידע לעשות את הכל – היינו עושים זאת. ואכן כיום זהו הפרופיל הרצוי לעובדים דרושים עבור מחלקות שיווק/חויית לקוח/מנהלי מסעות לקוח. כשאי אפשר לגייס אדם אחד שיעשה הכל, מגדירים צוותי עבודה שיהיו כמה שיותר "מעורבבים". המטרה שלכם צריכה להיות לערבב ולשלב כמה שניתן את היכולות האנליטיות בארגון שלכם עם היכולות התפעוליות. תושיבו אנשים יחד, תגדירו צוותי עבודה, תדאגו להעברת ידע ביניהם, תחפשו אנשים מצויינים עם יכולת למידה ולמדו אותם את מה שחסר.
בגזרת הכלים הטכנולוגים מגיעה עזרה במאמץ זה – כאשר כלי האוטומציה השונים מתחילים לשלב גם יכולות של בינה מלאכותית ובעיקר Machine Learning כדי לסייע לנו לבצע את אותם התהליכים (סגמנטציות, טירגוט, פרסונליזציה וכד') יותר חכם, תוך כדי קבלת "תובנות" והמלצות מהמערכות לגבי הצעד הבא הנכון ביותר, בהסתמך על כל הנתונים שכבר נצברו.

איך זה עובד? איך נראה התהליך?
איך נראה תהליך העבודה של עיצוב חוייות לקוח? מהם השלבים?
1. בניית פלטפורמת הדאטה הרחבה: איסוף, התחברות למקורות מידע שונים, יצירת APIs, יצירת תשתיות דאטה תומכות
2. יצירת, ניהול וטיוב של זהויות לקוח (multi-device, multi-channel).
3. גילוי תובנות בדאטה הקיימת, תכנון והגדרת מטרות ו-KPIs למדידה.
4. עיצוב חויית הלקוח: עיצוב מסעות לקוח, מקטעים, קהלים, טריגרים ועוד
5. תכנון, יצירה והתאמת התוכן לכל חלק במקטע.
6. תכנון orchestration של ערוצי ההתקשרויות לפי המסעות, המקטעים והמטרות שהוגדרו.
7. יצירת המלצות לפעולה (עם או בלי סיוע אנליטי, עם אופציה לשימוש במודלים מבוססי Machine Learning)
8. הוצאה לפועל תוך עריכת נסיונות – Testing & Optimization
9. אופטימיזציה – בדיקה מה עובד בפועל לאיזה תרחיש ולאיזו מטרה, והתאמת התכנית.
10. המידע מוזרם לפלטפורמת הדאטה. חזרה לשלב 1.

נשמע דמיוני? כך חברות מוצר טכנולוגי (Digital Natives) עובדות כיום. בלב העיסוק של חברות כאלה – המוצר שלהן – יושבים אלגוריתמים שבעצם ממכנים את כל הסעיפים למעלה. בכל רגע נתון בו אנו עושים שימוש באמאזון/Uber/ AirBnB וכד', כל השלבים מתקיימים. אבל בחברות אלה זהו תהליך ממוכן לחלוטין, אלגוריתמי, מונע-נתונים, נערכים כל הזמן נסיונות כדי לטייב את המודל ולייצר המלצות פעולה יותר חכמות. יש המכנים תהליך זה “The Brand Algorithm”.
אז גם אם לא נהפוך להיות האמאזון הבא (למה לא בעצם?!) אפשר לשאוב השראה רבה מהמנגנונים שחברות אלה מצליחות לייצר, באופן שמשפיע על המוצר שלהן בזמן אמיתי – ה Brand Algorithm שייחודי רק להן. חויית הלקוח לא מלווה את המוצר, היא מוטמעת בו כ"כ חזק שהיא הופכת להיות המוצר עצמו במידה רבה.

מהם החסמים?
ישנם עדיין אתגרים רבים, שימשיכו ללוות אותנו, וכדאי להיות מודעים אליהם:
1. יצירה וניהול של "זהויות לקוח" מהווה סוגיה משמעותית, עדיין לא פתורה גם לא אצל "מיטיבי הלכת". בשוק ה AdTech, מסעות הרכישות של יכולות אלה (DataTech) כבר החלו, אורקל לאחרונה רכשה את Crosswise שמתמחה בניהול זהויות לקוחות cross-device (איך אפשר לזהות שאני בנייד ואני בדסקטופ זה אותו לקוח לא מזוהה?)
2. איסוף הדאטה (התחברות למקורות מידע שונים, חיצוניים-פרסומיים ב paid media, פנים ארגוניים ב owned media, מובנה ובלתי מובנה וכד') וניהול אפקטיבי של הדאטה
3. אקטיבציה והוצאה לפועל של התכניות אל מחוץ לחומות הדיגיטליים של הארגון (יכולת שליטה מועטה, קבלת מידע מוגבל בחזרה).
אלו רק חלק מהחסמים, והם כמובן טכנולוגיים (עוד לא נגענו בחסמים הארגוניים, תרבותיים, תהליכים, כישורים, אנשים, פוליטיקות וכד'). מעניין לראות שהחסמים ברובם נוגעים בדאטה ובאנליטיקה. עם ה"צנרת" – תשתית האוטומציה, Marketing automation כבר פחות או יותר הסתדרנו.

חסם נוסף ומאוד משמעותי בעיניי הוא בכיוון אחר, והוא החסם היצירתי. העיסוק בטכנולוגיה, דאטה, אנליטיקה, ואוטומציה, לעתים מושך את תשומת הלב מהדבר החשוב ביותר – יצירתיות.
נדרשת כאן יצירתיות מסוג אחר, יצירתיות מחשבתית, חיפוש אחר שימושים מעניינים בדאטה, עיצוב מסעות לקוח חדשניים/מיוחדים/ פורצי דרך שמספקים תועלת באופן בו אף אחד אחר עוד לא עשה. הרי אותה ארכיטקטורה לחויית לקוח הולכת להתקיים אצל כל ארגון בסופו של דבר, אז איפה כאן הבידול? איך מוודאים שחוויות הלקוחות שאתם מעצבים ללקוחות שלכם ישקפו את המהות של החברה והמותג? איך אותו Brand Algorithm הולך לבדל את הארגון שלכם מ Brand Algorithms אחרים? זהו בדיוק האתגר הקריאטיבי של השנים הקרובות.

הארכיטקטורה התהליכית לחוויית לקוח

מה מעכב את תחום הבוטים בישראל?

בזמן שבשוק הבינלאומי תחום הבוטים מתחיל לפרוח, בישראל יש הרבה מאוד ניסיונות, בחינת יכולות, פיילוטים ומאמצים. אך מתחיל להיווצר פער משמעותי לרעת השוק המקומי. מי שהחל לעסוק בתחום הבוטים ה"נוצץ" מהר מאוד מגיע לשני הגורמים המעכבים את מימושו בישראל: ענן, ועברית.
* הערה: "בוט" הנו מונח גמיש, יש כאלו שיטענו שבוט יכול להיות תכנית מאוד פשוטה מבוססת חוקים (כשלקוח אומר X -> תענה Y), יש כאלה שיטענו שבוט "אמתי" הוא כזה המציג יכולת לנהל שיחה חופשית עם מכונה שיודעת להבין משפט, לפרק אותו למלות מפתח, לחלץ כוונה, לחולל תהליך בהתאם, להתחבר למערכות שונות, לשלוף את המידע ולהחזיר אותו לשואל תוך ניהול "שיחה" עם כל כללי השיחה וניהול הדיאלוג.
מבחינתנו, פלטפורמת בוטים מספקת 3 דברים: ניהול דיאלוג, הבנת כוונה, וחילול APIs.

הגורם הראשון המעכב את תחום הבוטים בישראל – הענן:
תחום הבוטים נשען על טכנולוגיות מאפשרות, שעוסקות בעיבוד דאטה, ניתוח טקסט, יכולות AI, ML, NLP, ושירותים כדוגמת ניתוח כוונה (Intent), ניתוח סנטימנט, מילונים, ועוד שירותים שאיכותם עולה ביחס ישיר לכמות הדאטה הקיימת. במלים פשוטות, היכולות ה"מתקדמות" של מוצרי הפלטפורמות נמצאות בענן.
בישראל אנו נמצאים בעיכוב משמעותי באימוץ ענן ציבורי (מוערך בכ-4 שנים). שתי תעשיות עיקריות שנתקלות בחסם זה ודווקא הן מהוות מועמדות מצוינות להפקת ערך עסקי משמעותי מעולם הבוטים, הן תעשיית הרפואה, וחברות בתחום השירותים הפיננסים. כתוצאה מכך, הפרויקטים שאנו רואים כיום בתעשיות אלה בישראל הם או כאלה המוגבלים לתחום בו נושא הענן אינו מהותי (לדוגמה, הזמנת פגישה – ללא פרטים מזהים/בירור פרטים כלליים/קבלת מידע רוחבי שאינו רלוונטי לי כלקוח), או לחלופין הולכים למודל של יישום מקומי On premise. כתוצאה מהיישום המקומי, לא נהנים מהיתרונות הטכנולוגיים שנמצאים בענן. כך או כך, ארגונים מפסידים חלק ניכר מהיכולות הפונקציונאליות.

הגורם השני המעכב את תחום הבוטים בישראל – עברית:
אין ספק שזהו הגורם העיקרי שמעכב את היישומים המקומיים. זה לא אומר שלא ניתן ליישם בוט בעברית, זה רק אומר שצריך לעבוד הרבה יותר קשה לצורך זה, לבנות הרבה מהחוקה ב NLP, לבנות מילונים נוספים, וגם "לוותר" על חלק מהיכולות שהיינו יכולים לקבל באנגלית (ניתוח סנטימנט היא הדוגמה הבולטת). אחד מהתחומים בו מתחיל להיווצר פער משמעותי הוא נושא ה Voice, כשחברות בינלאומיות מתחילות להוציא יישומים מבוססי Voice על גבי פלטפורמות כמו אמאזון (אלקסה), גוגל ומיקרוסופט, בישראל אין עדיין על מה לדבר בהקשר הזה…

סיום מעט אופטימי: אין לנו ספק שבסופו של דבר תהיה תמיכה בעברית בשוק, לא ברור באיזו רמה. מצד שני, ארגונים רוצים להתחיל להתנסות בעיקר על מנת ללמוד מהו הערך המתאים אותו ניתן להציג ללקוחות ולארגון, שכן לתחום הבוטים יש פוטנציאל רב בשיפור חויית הלקוח ובחיסכון עלויות תפעול, וחבל לפספס. אך במסגרת הפיילוטים והפרויקטים שמתחילים כבר לצאת כרגע לשוק, כדאי להכיר במגבלות אלה, לבחור שותפים שיידעו לחפות על הפער, ולנסות לייצר קואליציות של רכיבי בוטים שונים כדי לייצר את הפתרון המתאים. אנו מאמינים שהשאיפה כן צריכה להיות ליצירת מנגנון לומד מבוסס Machine Learning, ולנסות למנף את הדאטה הקיימת ממוצרי צ'אטים קיימים/מקורות מידע רלוונטים אחרים.

מה מעכב את תחום הבוטים בישראל?

Blockchain – מה למה ואיך?

Internet of value הנו שם למהפכת אינטרנט חדשה. היום ניתן לקחת כל טרנזקציה או כל ערך אחר ולהעבירו בין האנשים במהירות של העברת המידע.  בנוסף, Internet of value מקדם את תפיסת האקוסיסטם (ecosystem) בו מתנהלים העסקים בעולם הדיגיטלי. הכוונה לקהילה של אנשים ועסקים, הפועלים יחד, ומרוויחים משיתוף הפעולה הרבה יותר, אילולא היו פועלים לבדם ובנפרד.  טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain) תאפשר לעסקים ליצור ecosystem לעסקים, שם יוכלו חברים להחליף פריטים בעלי ערך באמצעות ספר חשבונות (ledger), בעל תוכן זהה ומסונכרן בין כולם, ואשר נמצא בבעלות של כל חבר.

Bitcoin

קשה להסביר את תופעת הבלוקצ'יין ללא הסבר מקדים על ביטקוין. ביטקוין הנו מטבע דיגיטלי מבוזר המשתמש בטכנולוגיית בלוקצ'יין. לבלוקצ'יין יכולים להיות שימושים רבים ומגוונים, אך נכון להיום ביטקיון הנו היישום המוכר והמצליח ביותר עד כה.

סאטושי נקאמוטו (Satoshi Nakamoto), ממציא מטבע ביטקוין, פרסם ב-2009 מאמר בשם "מערכת שיתופית לכסף אלקטרוני " (Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System ), המדבר על מערכת מרכזית של תשלומים מאדם לאדם ללא גורם מרכזי. יחד עם המאמר פורסם קוד לתוכנה אשר מהווה בסיס לרשת הבלוקצ'יין של ביטקוין.

כל מה שאתם צריכים בשביל להשתמש בביטקוין זה תוכנה של ארנק דיגיטלי המאפשרת להעביר מטבע ביקטוין מארנק לארנק. לבעל הארנק יש כתובת ( = מספר מזהה) וסיסמא (=מפתח פרטי). מי שמחזיק במפתח הנו הבעלים היחידי של מה שנמצא בארנק הדיגיטלי, לא בנק ולא כל גורם שלישי אחר. אם המפתח "נאבד", ביטקוינס הנמצאים בארנק באותה העת יאבדו יחד איתו.

Block and blockchain

כל בנק מבצע סגירת קופה בסוף היום, שזה תהליך של סכימה של כל כסף שיצא ונכנס באותו היום. גם בביטקוין יש תהליך דומה של "סוף היום". מדובר באיסוף ואישור של כל הטרנזקציות, אשר נעשו בביטקוין בעולם בעשר דקות אחרונות. בסוף תהליך זה נבנה בלוק. מכיוון שבבלוקצ'יין של ביטקוין אין בנק מרכזי המאשר את העברת הכספים, כורי הביטקוין (כל אחד יכול להחליט להיות כורה ביטקוין) הם אלה שמאשרים את טרנזקציות של ביטקוין.  לאחר האישור של כל טרנזצקיות, אשר נעשו בעשר דקות האחרונות וההסכמה של הכורים (קונצנזוס), נבנה בלוק בבלוקצ'יין של ביטקוין.

כורי הביטקוין. כרייה זה תהליך של בניית שרשרת הבלוקים. בין הכורים יש תחרות להצליח לפגוע במספר רנדומלי המשתנה פעם בעשר דקות. התחרות מבוססת קצת על מזל, אבל בעיקר על עצמת המחשוב העומד ברשותי. למי שיש כוח מחשוב גדול יותר, יש לו סיכוי טוב יותר לפתור את הבלוק ולהצליח בתחרות. מי שזוכה בתחרות מקבל לידיו מטבעות ביטקוין חדשים וזאת הדרך היחידה שבה נוצרים מטבעות ביטקוין.

Proof of Workהוכחת העבודה. תהליך הכרייה מובנה בתוך רשת הביטקוין וככל שהעולם מתקדם עבודת כורים, המוודאים שביטקוין לא מזויף, נעשית קשה יותר, מדובר בהמון מאמץ מתמטי שצריך להשקיע במציאת המספר הרנדומאלי של הבלוק. מאוד קשה למצוא את המספר הזה, אך מאוד קל להוכיח לכולם שמצאת אותו. התגמול לעבודה הקשה, כאמור, קבלת מטבעות הביטקוין החדשים.

 בלוקצ'יין  דומה מאוד לספר חשבונות (בסיס נתונים). מדובר בקובץ גדול שבו רשומות כל הטרנזקציות של ביטקוין (בלוקים) שנעשו מאז ומעולם. בלוקצ'יין עם עשרות אלפי עותקים בעולם משמש בעיקר את הכורים בעבודתם השוטפת.  הוא זהה בכל המקומות בעולם והוא מסתנכרן, כאמור, אחת לעשר דקות.

 בלוקצ'יין מעבר לביטקוין. ביטקוין הנו מקרה פרטי של בלוקצ'יין. באופן דומה ניתן לעשות בלוקצ'יין של ניירות ערך, סחורות או כל דבר בעל ערך אחר. כל דבר שניתן להציגו בצורה דיגיטלית, וחד ערכית.

מהו בלוקצ'יין

  • ארכיטקטורה מבוזרת עם תחנות המורכבות מחברים באקוסיסטם.
  • Shared ledger (בסיס נתונים מבוזר) המהווה מקור אמת אחד לכל מי שעושה טרנזקציות blockchain.
  • Smart contract הכולל נכס דיגיטלי (מוחשי או לא) וסט של כללים להעברת הנכס לבעליו החדש. חוזה חכם הנו חוזה אוטומטי, אוטונומי שלא ניתן לשינוי. לדוגמא חוזה גידור, בו יש הימור בין שני אנשים על ערך שער הדולר בתאריך 1/1/2017. מגדירים את התנאים של חוזה גידור ומטמיעים אותם בבלוקצ'יין. בתאריך 1/1/2017 בלוקצ'יין באופן אוטומטי, ואוטונומי, על פי התנאים שקבענו מראש אותם לא ניתן לשנות, יפנה לגורם חיצוני (אורקל) – שירות חיצוני הקובע מה שער הדולר באותו היום, החוזה יבדוק מה שער הדולר ויחלק את הכספים שהופקדו מראש למי שניצח בהתערבות.
  • קונצנזוס מבטיח כי shared ledger אכן מקור אמת אחד, מדויק וזהה לכולם. קונצנזוס, בין אם הוא בנוי על שיטת Proof of Work ובין אם הוא בנוי על שיטה אחרת (proof of stake), מבטיח כי כל הטרנזקציות הנכנסות ל shared ledger (ספר חשבונות ראשי) הן מוסכמות ע"י כולם, זהות בהעתקים של כולם, ללא גורם מתווך מרכזי כלשהו.

בלוקצ'יין הביא לעולם את הקונספט של קונצנזוס. קונצנזוס הנו הסכמה רחבה בין קבוצת אנשים. על מנת להגיע להסכמה בין קבוצת האנשים חייבים, בדרך כלל, גורם מתווך, כגון: ממשלה, עורך דין, נוטריון וכ"ד. לראשונה בהיסטוריה בעזרת טכנולוגית בלוקצ'יין ניתן להגיע לקונצנזוס ללא גורם מתווך וזאת המהפכה האמתית שתשנה כנראה את הדרך בה אנו כורתים חוזים ומבצעים מסחר. אחת לעשר דקות יש הסכמה בין כולם על הטרנזקציות שנעשו, נבנה הבלוק, והוא נכנס לשרשרת הבלוקים בלי אפשרות לשנותו.

עסקים תלויים לחלוטין היום במערכת ריכוזית כלשהי. בלוקצ'יין יחד עם טכנולוגיות חוזים חכמים פותר את הצדדים המעבירים ביניהם טרנזקציות מתלות במערכות ריכוזיות. חוזים חכמים מאוחסנים על הבלוקצ'יין עם עותקים זהים לכל המשתתפים. כך נוצר מודל המתנהג כמערכת מחשוב אחת גדולה, אבל ללא סיכונים, עלויות, ובעיות אמינות של מערכת ריכוזית.

דוגמא לבלוקצ'יין של רכישת רכב:

  1. נכס בעל ערך (רכב) אותו ניתן להפוך לנכס דיגיטלי ע"י הצגת תעודת בעלות וזיהוי חד ערכי של הנכס (מספר שלדה של הרכב)
  2. Ecosystem – קונה, בנק, משרד התחבורה, חברת ביטוח, דלקן
  3. Ledger – data base או ספר חשבונות שקוף לכולם עם היסטוריה כרונולוגית של הרכב מתי נקנה, ע"י מי, מתי אושרה ההלוואה, ממתי הביטוח
  4. חוזה חכם – ברגע שקיבלתי את הבעלות על הרכב – נפתח אוטומטית חוזה ביטוח ובקשה להתקנת דלקן

למה בלוקצ'יין?

מהירות. בעולם של מסחר גלובלי, אף אחד לא רוצה לחכות לסוף היום לאישור טרנזקציה או העברת הכספים. כאשר רכב מגיע למוסך, רוצים לדעת במיידי מאיזה מפעל הגיע החלק התקול.

הורדת עלויות. אם היום כל גוף "גוזר קופון" בדרך (swift, בנק, כרטיסי אשראי, עורכי דין, כ"ו) בלוקצ'יין מייתר את הצורך במתווכים וכך גורם להורדת עלויות.

אמינות והפחתת סיכונים. קונצנזוס מפחית את הסיכון ההונאות בבלוקצ'יין מכיוון שעל מנת שהונאה תתבצע היא חייבת להתרחש במקומות רבים באותה שניה בדיוק. במילים אחרות צריך כוח מחשוב עצום על מנת לנצח את הבלוקצ'יין, מדובר באחת

הרשתות החזקות בעולם. עד היום, כבר שבע שנים מאז שנוצרה, רשת הביטקיון לא נפרצה. אך גם אם זה יקרה, תיאורטית, לא ניתן יהיה לזייף את הרשומות הקיימות, אולי תצליח להשפיע על הטרנזקציות העתידיות.

בלוקצ'יין פרטי

ניתן לקחת את העולם של הבלוקצ'יין וליצור פרוטוקול מצומצם לקבוצה סגורה של אנשים. זה שונה בתכלית מבלוקצ'יין ציבורי, הרי העיקרון המרכזי העומד מאחורי הבלוקצ'יין הוא פתיחות ושיתופיות. בלוקצ'יין פרטי יתבסס כנראה על אמון הדדי בין השותפים. בלוקצ'יין עושים עם השותפים, ולאו דווקא עם השותפים הטבעיים.

דוגמאות לבלוקצ'יין אחרים, מעבר לביטקוין:

·        סחר בינלאומי. חברת WAVE יישמה את שטר המטען על בלוקצ'יין –Wave | Bill of Lading with the BlockChain

שטר מטען גם ב2016, מחכה לאישור על גבי נייר דרך פקס או מייל. Wave הפכו את שטר המטען לדיגיטלי ושמו אותו על בלוקצ'יין. כל השותפים ברשת, בנק, חברת ספנות, מכס וכ"ו יכולים לעקוב אחרי שטר המטען בתוך הרשת הזאת.

·        תעשיית הרכב. רכב מורכב היום מחלקים המיוצרים ע"י מפעלים שונים בעולם. כאשר רכב מגיע למוסך, אין שום דרך לדעת היכן מיוצר החלק התקול. למוסך אין שום מידע לגבי חלקיו של הרכב, היכן יוצרו, האם קיימות בעיות ייצור רוחביות, פתרונות שכבר מיושמים לבעיות אלו.

אם היה קיים בלוקצ'יין המחבר בין יצרני הרכב לבין מפעלי החלקים לבין המוסכים ניתן היה להגיע בזמן קצר למפעל המבוקש ולקבל את החלק החליפי. בנוסף בעולם של Internet of things היה ניתן לראות ישר, כי לחלקים הספציפיים הללו (אשר נוצרו בתאריך X במפעל Y) קיימת בעיה ביצור ופתרון לבעיה הוא Z.  קיים חיבור טבעי בין blockchain, לענן, ול Internet of things.

·        בריאות. כולם מבינים היום את היתרונות שניתן להשיג משיתוף המידע בעולם הבריאות. על ידי החיבור בין רופאים, בתי חולים, בתי מרקחת וחברות תרופות ניתן לקבל המון מידע שימושי בעל השפעה מהותי רק מעצם השיתוף של כל הגופים האלה על מערכת אחת.

היום כל אחד מנהל את המידע במערכות נפרדות ולא מחוברות.

·        Ethereum זה בלוקצ'יין מסוג אחר שמטרתו לייצר חוזים חכמים (smart contacts). ניתן לקחת חוזה משפטי או רשימה של תנאים ולהפוך אותם לתכנית מחשב עם חתימה דיגיטלית, בדומה לטרנזקציית ביטקוין, בבלוקצ'יין.

Blockchain as a Service

אין ספק, כי מדובר בטכנולוגיה חדשה בעלת הבטחות עסקיות מעניינות. אך הבעיה עם הטכנולוגיה החדשה היא שכרגע לארגונים אין הבנה עמוקה מה עליהם לעשות בתחום, ואינם מעוניינים בהשקעות כבדות בשלב התנסותי. מיקרוסופט ו IBM מציעות היום פלטפורמת פיתוח, הפצה וניהול בענן כשירות.

הרעיון העיקרי שעומד מאחורי הבלוקצ'יין הנו שיתופיות. ולכן רוב אפליקציות בלוקצ'יין מפותחות בענן על קוד פתוח. בלוקצ'יין הינה תשתית פתוחה, אשר עליה ניתן לבנות עולם שלם של יישומים שונים ומגוונים.

Microsoft מציעה לארגונים להתנסות בבלוקצ'יין על סביבת DevTest , בענן. ללא השקעה של משאבים רבים ורכישת מוצרים יקרים. אפשר פשוט להתנסות, לטעות וללמוד.

IBM  מציעה שירות של garage blockchain (בישראל garage נייד), שם ניתן לנתח use case מתאים, לתרגמו למושגים של בלוקצ'יין, לעשות design thinking יחד עם המומחים, ולהריץ גרסה ראשונה של אפליקציה או פתרון של בלוקצ'יין על הענן של IBM.

אתגרים:

מדובר עדיין בטכנולוגיה חדשה בתחילת דרכה. בלוקצ'יין של הביטקוין הוכיח את עצמו, אך היישומים האחרים של הבלוקצ'יין עדיין בשלבי הרצה. ההמלצה העיקרית שלנו: לנסות, לנסות , לנסות כי כבר היום אפשר לשים טרנזקציות או חוזים על בלוקצ'יין של מיקרוסופט או IBM או לפתח בעצמכם ולראות אילו יתרונות ניתן להשיג ע"י טכנולוגיה זו.

מוניטין ורגולציה –בלוקצ'יין עדיין סובל מהמוניטין המפוקפק של ביטקוין. יחד עם זאת רוב הבנקים הגדולים בעולם מבינים, כי עתיד המערכת הפיננסית כנראה הולכת להיות בבלוקצ'יין ומנסים לקחת בזה חלק.

Privacy נושא רגיש בבלוקצ'יין. בבלוקצ'יין ארגוני, לדוגמא, יש המון שותפי צד שלישי, כיצד דואגים שספק א' לא יהיה חשוף לתנאי ההתקשרות בין הארגון לספק ב'? כיצד רואים ב shared ledger  רק דברים שלי מותר לראות?

ולסיכום

מדובר בשינוי פרדיגמה. נהוג להשוות את המהפכה שצפויה לחולל טכנולוגית הבלוקצ'יין בעולם למהפכת האינטרנט של שנות ה 90. לא כדאי לחשוב איזו בעיה בלוקצ'יין אמור לפתור, אלא אילו הזדמנויות ניתן ליצור עמו. אנו מאמינים, כי ארגונים מבוססי חוזים ללא אסטרטגית בלוקצ'יין יישארו מאחור וממליצים לנסות כבר היום בניית blockchain application על מנת להבין כיצד מסחר וכריתת חוזים יעבדו מחר.

Blockchain – מה למה ואיך?